"התאריך היום הוא כ״ב באלול, מה שאומר שמציינים היום 12 חודש בדיוק לאותו יום נורא, כ״ב בתשרי, שמחת תורה, מהטבח הנורא", פותח הבוקר ידידיה מאיר. "כותב פרופסור אשר כהן, תחת הכותרת, תכלה שנה והכלה, הברכה של תכלה שנה וקללותיה הייתה עלולה עד לא מזמן להישאר כתקווה ומשאלה בלבד, כזו שאין סיכוי רב שתתגשם. את מבצע חיצי הצפון ראוי לראות כפתיחה בלבד, אמנם מרשימה במיוחד, אבל פתיחה של הגשמת הברכה הזאת, תכלה שנה וקללותיה".
"סיכולי הביפרים והצמרת הצבאית. ומהלך גריעת היכולות הרקטיות של חיזבאללה, אכן מכלים בהדרגה את אחת מהקללות החמורות שהוטלו על ישראל. בהקשר לברכה, יש להבחין בין שני סוגי קללות. האחד הוא חיצוני של חיזבאללה, יכולותיו הצבאיות ושאיפותיו לפגוע בישראל כשליח של איראן למימוש השמדת ישראל, והשני הוא הפנימי שלנו, שמורכב מתהליכים פנימיים, גישות ותפיסות יסוד מוטעות וכושלות שהביאו אותנו למצב הזה".
"החיזבאללה הפך לקללה ביטחונית שהתגברה במשך שנים והפכה לעול כבד על הביטחון. שיאה הוא בכשל הביטחוני, ולא פחות מכך בכשל הציוני של עשרות יישובים ועשרות אלפי תושבים עקורים שנה שלמה. גם עכשיו לא ברור אם ועד כמה עוד תימשך הקללה הזאת ולצידה מטחי הטילים על שאר אזורי מדינת ישראל".
עוד באתר:
"בנוסף על כך, אתגר הדרום של חמאס שבמרכזו החטופים שעדיין לא חזרו הביתה, ממתין לפתרונו. דווקא על רקע ההצלחה המדהימה בפתיחת המבצע הנוכחי בלבנון, ראוי לזכור שלהנהגת מדינת ישראל, הפוליטית והצבאית, חלק לא מבוטל בהתעצמות של הקללה הצפונית. במשך שנים התבססו כאן תפיסות המגננה והתגובתיות, פיתחנו את אמצעי ההגנה והיירוט הטובים בעולם, סיפרו לנו שמערכת ההגנה מאפשרות למקבלי ההחלטות ולצמרת צה״ל גמישות בניהול המדיניות. זה נכון, אבל במידה רבה זה גם התירוץ".
"מערכות ההגנה היו ההפנמה המעוותת של התפיסה הבינלאומית הצבועה והמושחתת מוסרית, חלקה אנטישמית, שאת ישראל מותר לתקוף ושאלה מותר להגיב בלבד. ראינו איך בתוך זמן קצר נשכחו זוועות הטבח הברברי של 7 באוקטובר, ואת מקומם תפסה הביקורת הצבועה נגד ישראל. כל הקשקושים שאם רק ניסוג מ- השלם את החסר, מעזה, מלבנון, מיהודה ושומרון. או אם נוותר על, ושוב, השלם את החסר, תהיה לנו לגיטימציה להגיב בחריפות, יתבררו כהבטחות ריקות מתוכן".
האזינו לדברים מתוך תוכנית הבוקר 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר:
