"יש מעלה גדולה מאוד להתפלל תפילה בציבור גם בתפילת התשלומין", אומר הרב אברהם יוסף בפינתו 'אורחות חיים' בקול חי. "זאת אומרת, אם לא התפללתי ערבית או שחרית, יש לי תשלומין בשחרית או במנחה, שם יש חזרת הש"ץ. אם לא התפללתי ערבית, אני ניגש לחזן בשחרית, ואומר לו בבקשה תכוון עליי להוציא אותי ידי חובה בחזרה. צריך להקפיד בכל החזרה לעמוד במקום, לשמוע את כל הברכות ולענות אמן בלבד. לומר את כל הקדושה ביחד עם כל הציבור, ונחשב לו כאילו התפלל תפילה בציבור. זה בדיעבד. כי לשמוע את כל התפילה צריכה להיות מערכת מאוד מרוכזת במוחו. שיוכל לשמוע הכל בלי להחסיר שום דבר".
מבהיר הרב יוסף: "מה העצה יותר נכונה? לומר לו תעמוד ותתחיל מילה במילה עם השליח ציבור עד הקדושה. אחרי הקדושה תרצה להמשיך בקצב שלך באופן פרטי. הוא הרוויח תפילה בציבור כי הוא התחיל את החזרה יחד עם הציבור, זו נקראת תפילה בציבור. והוא הדין גם אם לא התפלל שחרית. הוא מתפלל מנחה שתיים – מתפלל את הלחש עם כל הציבור. אחרי שסיים את תפילת לחש, עומד סמוך לשליח ציבור, אומר איתו מילה במילה את כל החזרה, ונמצא שעשה גם את התשלומים וגם את הלחש כתפילה בציבור, וזה הדבר הכי מובחר שיש".
עוד באתר:
עוד אומר הרב: "לשמוע מהחזן בתפילת מנחה לשם תשלומין של שחרית, זה לא טוב. הקלנו על תפילת ערבית, הואיל וזאת תפילת רשות מעיקרה, וזו הסיבה שגם אין בה חזרה, לכן בדיעבד, אם הוא אומר לשליח ציבור והוא מתכוון לצאת ידי חובה, יצא ידי חובה. אבל לעשות כך לכתחילה בתפילת מנחה לתשלומין של שחרית, זה בוודאי שלא נכון, אלא הדרך הנכונה תמיד, גם בערבית לכתחילה, וגם במנחה מצד הדין, לומר את כל תפילת החזרה ביחד עם השליח ציבור מילה במילה, ובזה קיים את התשלומין".
האזינו לפינה ״אורחות חיים״ מאת הגאון הרב אברהם יוסף ב'קול חי':
