שנת תרפ”א. אור ראשון מפציע על העיירה הקטנה קרעסטיר שבהונגריה. בעיירה מתנהלת עגלה עייפה, נעצרת מול הבית הידוע של הצדיק, רבי ישעיה’לה. קבוצת יהודים קפואים יורדים ממנה, מבקשים מפלט מן הכפור. רבי ישעיה מבחין בהם וקורא לבנו: “תכין להם ארוחת בוקר חמה”. כשבנו מהסס, ומזכיר לו שהם עדיין לא התפללו שחרית. הצדיק עונה לו: “החשבון שלהם עם הקב”ה – זה שלהם. החשבון שלך – לדאוג שלא יהיו רעבים.”
כך חי רבי ישעיה. לא בדיבורים – אלא במעשים.
גם ביום ראש השנה, במקום להתכונן לייחודים נשגבים, עמד במטבח, חותך עוגות ומגיש שתייה חמה לעוברים. כששאלו על כך, ענה בפשטות:
עוד באתר:
“הצדיקים עוסקים ברזין דרזין… ואני עוסק ב’לשובע ולא לרזון’.”
להחיות נפשות
דמותו של רבי ישעיה’לה זי״ע – סמל לחמלה, וחסד באופן הפשוט ביותר – ממשיכה להאיר גם מאה שנה לאחר הסתלקותו. ביתו היה פתוח לכולם, גדול וקטן, עני ונכבד, ללא הבדל. הוא לא חילק תלושי מזון ולא כספים. דרכו הייתה להאכיל רעבים, להעניק להם את צרכי המזון הפשוטים, לחמם לבבות, ולהחיות נפשות.
עם התקרב יום ההילולא – ג’ באייר – 100 שנה להסתלקותו, המונים מכל העדות והחוגים נוהרים לציונו הקדוש בקרעסטיר.
ארגון “דרכי ישעיה” ממשיך את צוואתו במדויק, הלכה למעשה: לא הילולות המוניות, אלא חסד אמיתי – חלוקת אלפי סלי מזון עשירים ומכובדים למשפחות נזקקות, בדיוק כפי שנהג הצדיק.
ההיערכות מתחילה שבועות מראש: באולם גדול שנשכר באשדוד נארזים 3,800 סלי מזון, הכוללים עופות, דגים, ממתקים וכל צורכי שבת. הסלים נארזים בקפידה ע״י מתנדבים רבים ונשלחים עד פתח הבית של המשפחות הנזקקות, בכבוד, בדיסקרטיות, במאור פנים.
ב’דרכי ישעיה’ מאמינים שחסד אמיתי הוא חסד שרואים בעיניים – ולכן כל תהליך ההכנה והחלוקה משודר בשידור חי, המאפשר לתורמים לצפות כיצד תרומתם הופכת לאור וחום בבתים של משפחות בישראל.
הנס של דניאל
והסגולה הפלאית הזו – כאשר היא נעשית בדיוק כפי שנהג הצדיק, כפי שנהוג בארגון ‘דרכי ישעיה’ – ממשיכה לחולל ניסים ונפלאות, מעל לכל היגיון וטבע.
שנה אחר שנה זורמות למשרדי הארגון מאות עדויות מרגשות מתורמים שזכו לישועות גדולות – בהצלת חיים, בפרנסה, בזיווג, בבריאות ובנחת – בזכות מעשה חסד אחד, פשוט ומדויק.
אחת מהם היא נטע, שזוכרת את הנס כאילו היה אתמול. זה קרה בדיוק התקופה הזו, לפני שנה. אח של בעלה, דניאל, שלחם בעזה, נפצע בהתפוצצות מטען ליד אחת המנהרות.
הכול קרה בבת אחת. טלפון באמצע היום, מילה מקוטעת – “פיצוץ” ואז שקט. דניאל הוטס מעזה במסוק, כשהמצב שלו מוגדר קשה מאוד. נטע ובעלה, דוד, חיכו ליד הטלפון, חסרי אונים. השעות התארכו, וכל שנייה נראתה כמו נצח.
“זה היה הרגע הכי קשה בחיים,” מספרת נטע. “הפרק הזמן הזה שבו אתה לא יודע – החוסר ודאות הזה… החיים כאילו נחתכים באמצע.”
ואז, נס. ברוך ה’, דניאל יצא מכל זה – פצוע קל בלבד. הרופאים לא מצאו הסבר. כל מי ששמע את מה שקרה לא הבין איך הוא נשאר בחיים.
אחרי שהסערה הראשונית חלפה, נטע ובעלה ישבו וחשבו: מה קרה ביומיים האלה? מה גרם לזה? ואז היא נזכרה. יומיים לפני הפציעה – היא תרמה סל מזון לנזקקים לעילוי נשמת רבי ישעיה מקרעסטיר, דרך ארגון ‘דרכי ישעיה’.
“כתבתי אז בפרסום שהעליתי שהתרומה היא גם לזכות החיילים, ולזכות דניאל בן אלכס,” היא נזכרת. “אמרתי לדוד: אנחנו חייבים לתת משהו מכובד, לזכותו.”
והיא הרגישה – הנס של דניאל, הנס הגדול שחולל, קשור גם למעשה הקטן והטהור ההוא. “אני מרגישה שממש זכינו לראות נס גלוי,” אומרת נטע. “ומאז נשבעתי – בכל הזדמנות, אספר על הנס הזה. כי ראיתי בעיניים מה כוחו של חסד פשוט – ומה כוחו של הצדיק מקרעסטיר.”
פלייש מיט פיש
והעדויות על ישועות ממשיכות לזרום ומחזקות את תחושת הקשר החי עם הצדיק. כי גם בדור של אי ודאות ופחדים – האור של רבי ישעיה’לה ממשיך להאיר, לחמם, ולפעול ישועות.
והשנה, כאשר יום ההילולא חל ביום חמישי, לקראת שבת קודש, נוצרה הזדמנות נדירה: להכין סעודת שבת של ממש – “פלייש מיט פיש” – ולהביא אותה לנזקקים לכבוד הצדיק. סעודת יארצייט שתיערך השנה באלפי בתים בישראל.
הצטרפו גם אתם לסגולת סלי המזון של ארגון ׳דרכי ישעיה׳ ותזכו לישועות גדולות.
לתרומת סלי מזון: 1800-20-10-59
https://metchy.com/kerestir5/13
