לפני כשנה, כשנפטר בפתאומיות האברך היקר רבי משה שיינפיל זצ"ל והותיר אחריו אלמנה חולה וחמש בנות קטנות, הלב של עם ישראל נקרע לגזרים. התמונות שנחשפו אז מהדירה הקטנה והצפופה בבני ברק הציגו מציאות בלתי נתפסת של עוני קשוח ותנאי מחיה מחפירים.
צינורות רקובים שדלפו לכל עבר, חוטים חשופים של מערכת חשמל מסוכנת, קירות מתקלפים ומטבח שלא ראוי לשימוש אנושי. היה ברור לכל מי שראה את המראות הללו, כי אי אפשר להחזיר את האלמנה התשושה מבית החולים ואת בנותיה היתומות לחורבה שכזו, בעודן מנסות לאסוף את שברי חייהן.
רחמנים מכל רחבי הארץ והעולם פתחו את ליבם ואת כיסם במפגן מדהים של ערבות הדדית. בעזרת התרומות שנאספו במגבית החירום, נכנסו עסקני 'ועד הרבנים' יחד עם אנשי מקצוע וביצעו מהפך של ממש בדירת ה-50 מ"ר.
עוד באתר:
במהלך חודשים ארוכים של עבודה מאומצת הוחלפו כל התשתיות הרקובות, הונחה אינסטלציה חדישה, הותקן ארון חשמל בטיחותי, נבנו דלתות וחלונות חדשים, והקירות נצבעו בלבן בוהק ומזמין. החסד הגדול הזה הוכיח שוב כי בשעת צרה, עם ישראל מתלכד כאיש אחד כדי לשמש משענת ואב ליתומים.
מאמץ אחרון ומחזירים את היתומות הקטנות הביתה! תרמו עכשיו >>>
אך דווקא עכשיו, כשהדירה מוכנה למגורים, ניצבת המשפחה בפני שוקת שבורה ובפני מציאות כואבת ומנוכרת. הדירה יפהפייה ומזמינה – אך היא ריקה לחלוטין. חמש היתומות הקטנות, שהגדולה שבהן עוד לא חגגה בת מצווה והקטנה היא תינוקת, מגיעות לביתן החדש ומגלות שאין להן על מה לשבת ואין להן היכן להניח את הראש. אין בנמצא מיטות נוער, אין ארונות לבגדים, אין שולחן או כסאות לאכול עליהם, ואין מקרר בסיסי לשמור בו מזון.
המצב המורכב הזה גוזר על הילדות המשך של גלות מפרכת. מזה שנה שלמה שהן מיטלטלות עם שקיות זבל ותיקים בין בתים של קרובי משפחה, ללא פינה חמה, ללא יציבות וללא שגרה בסיסית שכל ילד זקוק לה נואשות כדי לגדול בצורה תקינה. הן עייפו מהנדודים, הן מתגעגעות לאבא, והן משוועות לשוב אל הבית שלהן, לתלות את תמונתו של אביהן המנוח על הקיר הלבן ולנסות לשקם את חייהן בפרטיות ובכבוד.
פרויקט החסד המפואר הזה לא יכול להישאר חצוי. העסקנים המלווים את המשפחה מסבירים כי השלמת המשימה נמצאת כעת בידיים שלנו. כמה עולה לרכוש ארבע מיטות נוער, מיטת תינוק, ארונות בגדים, ארונות מטבח, שיש ומקרר? עבור האלמנה החולה והבודדה מדובר בהר גבוה ובסכום בלתי אפשרי לחלוטין, אך עבורנו, כשאנו פועלים יחד, מדובר במאמץ קטן ואחרון.
עשינו כבר את הצעד הגדול והקמנו את הבית מן ההריסות, כעת מוטלת עלינו החובה הקדושה להשלים את המלאכה, לרהט את הבית ולהכניס את היתומות הקטנות פנימה, כדי שיוכלו סוף-סוף להניח את הראש על מיטה משלהן ולהרגיש שיש להן בית אמיתי בעולם.
