"82% מהדיווחים על תופעות לוואי של חיסוני הקורונה לא נקלטו"

מגיפת הקורונה אמנם מאחורינו, אך בדוח נרחב שפורסם היום (שלישי), מתייחס מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן למבצע החיסונים. המבקר מצא כי מרבית הדיווחים על תופעות לוואי של החיסונים, שהעבירו קופות החולים ובתי החולים, לא נקלטו במערכות הממוחשבות במשרד הבריאות בשל תקלות טכניות. המבקר אף מציין כי המשרד ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא הסבירו לציבור כיצד להתמודד עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים.

בדוח מפרט מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן כי חיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים. מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרץ 2021, שבו הגיע שיעור המתחסנים ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%. 

עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%. מגמה דומה עולה גם בנוגע לחיסון השלישי – בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת שיעור של 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.

עוד באתר:

אזהרה מקדימה

החזאי על סופת ביירון: "להתכונן לסופה אמיתית ומסוכנת"

אלי יעקובוביץ

אירוע משמעותי

סופת ביירון מגיעה: "יכול להיות שנראה סירות ברחובות"

אבי מימרן

המשטרה חוקרת

סוף עצוב: הנעדר אותר ללא רוח חיים בבור עמוק

קובי אליה

כל הפרטים

סערה פוליטית: האם זהו הדיל שנחתם בין נתניהו להרצוג

שמעון כץ

מבקר המדינה מציין כי בביקורת עלה כי שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית הגיע ל-60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה. המבקר מצא כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות).

בביקורת עלה עוד כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מה הן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים, לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו. המבקר בדק את השפעת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים בשגרה. נמצא כי כ-57% מההורים שהשתתפו בסקר של לשכת הפרסום הממשלתית מאוגוסט 2022 הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, לעומת כ-46% מההורים בשנת 2016. ואכן, בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה בשנים 2017 – 2022 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים שחוסנו בשנים אלה.

אמון הציבור במערכת הבריאות, החשש מתופעות הלוואי של החיסון נגד קורונה, המידע הכוזב שהופץ בנושא החיסונים נגד קורונה – כל אלה היו חלק מהגורמים שעשויים להשפיע על התחסנות האוכלוסייה.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שעלו בדוח, ובכלל זה להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי המתקבלים מהמקורות השונים. המבקר ממליץ למטה ההסברה הלאומי, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים כמו משרד הבריאות, לגבש אסטרטגיה ותורת לחימה (תו"ל) להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים דוגמת התפרצות פנדמיה.