עדות בת כ1650 שנה: מטמון ייחודי נמצא בלוד

מצבור מטבעות עתיק וממצאים ארכיאולוגיים נוספים שנמצאו בלוד חושפים את שגשוגה של הקהילה היהודית בעיר לוד ואת דיכויה האכזרי בידי הרומאים בימי מרד גאלוס

שניאור כהן

י' בסיוון תשפ"ד, 16/06/24 18:27 עודכן: 02/07/24 23:39

א+

א-

הרומאים לוד

בחפירות ארכיאולוגיות נרחבות שנערכו ברחוב נורדאו שבעיר לוד, נחשפה תגלית מרעישה ששופכת אור על מרד גאלוס – המרד היהודי האחרון בשלטון הרומי בארץ ישראל בשנים 351-354 לספירה. זהו ממצא ייחודי שמספר על ההיסטוריה היהודית בלוד העתיקה ועל דיכוי המרד הנרחב על ידי הרומאים.

הממצא המרכזי שנחשף הוא שרידיו של מבנה ציבור יהודי מפואר, ככל הנראה בית כנסת או בית מדרש, שהוחרב על ידי הצבא הרומאי במהלך דיכוי המרד. בין חורבות המבנה שנהרס עד היסוד, נמצא מטמון של 94 מטבעות כסף וברונזה עתיקים מהתקופה הרומית-ביזנטית שהוטמנו במקום על ידי יהודים, ככל הנראה מתוך כוונה לשוב ולקחתם לאחר שהמצב יירגע. המטבעות המאוחרים ביותר במטמון מתוארכים ישירות לתקופת מרד גאלוס בשנים 351-354 לספירה.

עובדת קיומו של מבנה ציבור יהודי מרשים זה בלוד, מגובה על ידי כתובות עתיקות שנמצאו באתר ביוונית, עברית ולטינית, ביניהן שם של אדם יהודי ממשפחת כהנים ידועה. כתובות אלו והיעדר עצמות חזיר בממצאי העצמות מהאתר, מעידים על כך שהמבנה שימש את הקהילה היהודית הגדולה והמשגשגת שפעלה בלוד העתיקה בתקופת המשנה והתלמוד, לאחר חורבן בית המקדש השני. בין התנאים המפורסמים שפעלו בלוד ניתן למנות את רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי אליעזר בן הורקנוס ועוד.

לדברי חוקרי רשות העתיקות שחר קריספין ומור ויזל, שחפרו באתר, מצב החורבן המוחלט של המבנה היהודי המפואר והממצאים הנוספים באתר מעידים על כך שדיכוי מרד גאלוס על ידי הרומאים היה בעל היקף נרחב ואלים הרבה יותר מכפי שחשבו קודם. זו הייתה לא רק מהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים, אלא מאבק צבאי משמעותי שהסתיים בדיכוי אכזרי וחסר רחמים של המורדים היהודים.

פרופ' יהושע שוורץ, יו"ר מועצת רשות העתיקות והחוקר המוביל של ההיסטוריה היהודית בלוד, מציין כי אף שקשה לקבוע בוודאות אם המבנה שימש כבית כנסת, בית מדרש או בית וועד של הקהילה, ברור שמדובר במרכז תורני יהודי משמעותי ומפואר שהמשיך לפעול בעיר לוד גם בתקופה הביזנטית עד שנגדע באכזריות במהלך מרד גאלוס.

"הממצאים, המטמון והכתובות מתקשרים יפה עם המקורות ההיסטוריים היהודיים והלא-יהודיים הקדומים שמתארים את לוד כמרכז יהודי-תורני חשוב בתקופת המשנה והתלמוד," אומר פרופ' שוורץ. "מצב זה של שגשוג קהילתי ורוחני נמשך כנראה גם בתקופה הביזנטית, עד שהמבנה חרב והמסורת נגדעה באכזריות בעת מרד גאלוס."

מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו וראש עיריית לוד יאיר רביבו, מדגישים את חשיבות התגלית הנדירה להבנת העבר היהודי העשיר והמורשת התורנית של לוד העתיקה. "הממצא המרשים מדגיש את המחויבות שלנו לחקר ושימור ההיסטוריה והמורשת העשירה של לוד. לצד הקמת מרכז לפסיפס לוד המרהיב בעיר, אנו גאים להביא את גם העדות החשובה הזו, מימי החכמים היהודיים, לידיעת הציבור הרחב", אומר אסקוזידו.

רביבו מוסיף: "מדובר בתגלית מרעישה ומרגשת מאוד – עוד חוליה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות שלוד היא מהערים העתיקות בעולם. אנחנו מבקשים להודות לרשות העתיקות על חשיפת עברה של העיר. אני מאמין שהאתר הזה, לאחר חשיפתו, יביא לכאן בעתיד תיירים רבים: לוד מתחברת לעבר וצופה פנים קדימה לעתיד מבטיח".

תגובות