סערת 'חוק הרבנים' – על מה ולמה? בדקות האחרונות נאלצה הקואליציה למשוך את חוק הרבנים ולדחות את ההצבעה, בהיעדר רוב. מהו החוק שהצליח לגרום לסערה כה גדולה?
החוק במדינת ישראל קובע כי חובה על כל רשות מקומית או אזורית למנות רב ראשי מקומי. על פי המצב כיום – החוק אינו נאכף ובערים חילוניות רבות כמו תל אביב וגבעתיים, בהם אין רב מכהן כבר תקופה ארוכה.
החוק מבקש לקבוע, כי מהרגע בו רב העיר מסיים את כהונתו או עתיד לפרוש ב-12 החודשים הקרובים או גילו חצה את ה-80, "רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר".
עוד באתר:
עוד אומר החוק כי בכל עיר ייבחר רב על-ידי אסיפה בוחרת באופן חשאי, ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב. בהיעדר הסכמה – יועסק הרב בחצי משרה. בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי. בערים נוספות עם אוכלוסייה שעולה על 50 אלף תושבים יוכל שר הפנים בהסכמת ראש עיר לקבוע כי במקום יהיה תקן לרב נוסף.
בראש הוועדה יעמוד דיין מכהן או בדימוס, והוא ייבחר בהתייעצות בין ראש העיר והרבנים הראשיים לישראל. מנכ"ל משרד הדתות ינהל את ענייני הוועדה, כמו כן ימונה רב עיר אחר שבחרה מועצת הרבנות הראשית להיות חלק מאותה ועדה וכן יהיו בה גם שני נציגי הרשות המקומית. נוסף על שני הנציגים יכהן ראש העיר בעצמו או אחד מעובדי המועצה מטעמו כחבר בוועדה, וגם נציג האופוזיציה יהיה חבר בה. מועצת הרשות המקומית תוכל למנות נציג נוסף, כך שלמעשה באסיפה שתבחר את רב העיר – יהיה רוב למועצה המקומית.
אז אלה הם פרטי החוק. קל להבין כי בש"ס מעוניינים לקדם את החוק, בפרט כעת כאשר משרד הדתות בידיהם, וכך למעשה יש להם השפעה רבה על מינוי כלל הרבנים בארץ. כזכור, בחורף דרעי כבר ניסה לקדם את חוק הרבנים, אז גנץ וסער התנגדו והחוק נעצר. כעת, אחרי עזיבת גנץ, דרעי שוב העלה את הנושא והפעם מתעקש להעביר את החוק.
אלא שמתברר כי גם בליכוד יש מתנגדים לחוק, טלי גוטליב הודיעה כי תתנגד, כך ח"כ סעדה. הבוקר הגיב שר הדתות מלכיאלי ב'מהדורת הבוקר': "השאלה היא למה אנשים בליכוד עושים ככה לשותפים? אנחנו הולכים איתם כל כך הרבה מערכות בחירות. אני לא חושב שזה נתניהו. זה עניין של משמעת קואליציונית".
גם בעוצמה יהודית מביעים התנגדות לחוק, כבר לפני מספר חודשים אמר שר המורשת עמיחי אליהו ב'מהדורה המרכזית': "החוק שהוצע ע"י מלול ורוטמן מאוד מורכב ובעיני משאיר את כל המינויים בידי ש"ס. אני רוצה שעולם התורה שאני צמחתי ממנו גם יהיה חלק מההנהגה ומחקו אותם בכל מיני טענות מוזרות, לא רוצה דילים וקומבינות. רוטמן לא מבין בנושא הזה".
אמש הגיב אחד ממגישי החוק, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט שמחה רוטמן: "אני חושב שכל האמוציות בנושא הזה, ולהפוך את זה למלחמה, ולהפוך את זה לדגל, זה בעיניי לעשות פוליטיקה בגלל מלחמה. אנחנו מעבירים הרבה חוקים שלא קשורים למלחמה, וכולם בהסכמה. ובסופו של דבר, כי המדינה גם צריכה להתנהל, גם בזמן מלחמה", אמר ב'מהדורה המרכזית'.
גם מגיש החוק, ח"כ ארז מלול אמר בתוכנית 'שטח משפטי': "אני הגשתי את הצעת החוק יחד עם ח"כ רוטמן, כדי למלא את פקודת בג"צ. אנחנו מוציאים את הסמכויות למיוני הרבנים מראש העיר ומעניקים אותם לכלל נבחרי הציבור בעירייה".
מנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן הדף את הטענות נגד החוק ואמר: "אנחנו לא צריכים להפקיר את חיי הדת בגלל חוסר הסכמות בחוק הגיוס. אני שומע פרסומים שימנו שמונה מאות רבנים, הלוואי שנמנה שמונים. כרגע התחום הזה משותק בגלל הסכמים מול שר האוצר".
