"נכון שזה יום מסעיר ודרמטי", אומר מני גרא שוורץ, "אבל אנחנו בסופו של דבר מודעים לכך שיש אחד שמנהל פה את העניינים וזה הקב"ה, לא שופטי בג"צ מחליטים מה יהיה".
"אני חושב שהבעיה המרכזית היא ב18 חברי הכנסת החרדים, לא בבג"צ", אומר יענקל'ה פרידמן, "איזה ציפיות יש לנו בכלל מבג"צ? חברי הכנסת החרדים היו צריכים להפסיק להתפשר, להפסיק להיות אחרונים בשרשרת המזון".
"אני לא בטוח שזה היה עוזר", משיב שוורץ, "בכל הפעמים שניסו לחוקק, אם בחוק טל או בחוקים אחרים, בג"צ, באמצעות עתירות כאלה ואחרות, נתן להבין שהוא לא יאפשר קיומה של חקיקה שלא עולה בקנה אחד עם מה שהוא רואה לנכון".
עוד באתר:
שוורץ מתייחס לפילוג בציבור הליטאי, שנוצר סביב חוק הגיוס: "על עניין הגיוס נוצר פיצול משמעותי בדגל התורה לפני כעשור, ואלו בדיוק היו העמדות, האם ניתן לחתור לפתרון בנושא הזה, או שצריך להכיר את המציאות שלצערנו הרב רוב היהודים שחיים בארץ, לא רואים כמונו את העובדה שהתורה קודם כל שומרת על עם ישראל, לפני צה"ל. השאלה היא איך אתה מתנהל מול הרוב הזה, האם מגיעים לפיצוץ כמה שיותר מהר, כך סבר מרן הרב אויערבך זצ"ל, או שאנחנו מנסים להרוויח זמן, כדעתו של מרן הרב שטיינמן זצ"ל".
"כשאנחנו שומעים היום את עמדותיהם של גדולי האדמו"רים ושל גדולי הרבנים הליטאים", אומר פרידמן, "זה נשמע כמו עמדות של הפלג, האם הציבור שלנו עבר תהליך של הקצנה?"
"הציבור עומד על עמדותיו ודעותיו", מסביר שוורץ, "בסופו של דבר הרווחנו 15 שנה שבהם הכוללים והישיבות פעלו באין מפריע וקיבלו תקצוב מהמדינה עם דחיית שירות, כעת כשבג"צ מתנגש מולנו, אין שום ספק שתהיה הקצנה בציבור, זה מה שהמדינה עושה בידיים של עצמה. כיום, אולי אחוז אחד מתוך הציבור החרדי מחזיק בעמדות אנטי ציוניות, אבל המהלכים של בג"צ גורמים לכל הציבור להתקדם לכיוון העמדות האלה".
שוורץ מוסיף: "הבעיה העיקרית היא שהח"כים שלנו לא עמדו על זה שנתניהו יעביר את חוק הגיוס כבר בהקמת הממשלה. צריך לזכור שמה שאז היה חשוב להם לא היה חוק הרבנים אלא חוק דרעי, שהוא יוכל להיות שר, זה מה שהיה חשוב להם, והם השקיעו את כל האנרגיות בנושא הזה. היום אפשר לשאול, האם זה באמת היה חשוב יותר מחוק הגיוס?"
האזינו לשיחה המלאה:
