קורח דרש אחדות – איך דווקא הוא הפך סמל לפילוג?

בפתח תוכניתו, הביא הבוקר ידידיה מאיר את דברי הרבי מליובאוויטש על פרשת השבוע – פרשת קורח, הרלוונטיים במיוחד גם לימינו: "זיכרון לבני ישראל, למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרון הוא, להקטיר קטורת לפני ה', ולא יהיה כקורח וכעדתו כאשר דיבר ה' ביד משה לו. טענתו של קורח הייתה – אחדות. הוא דרש שכל העם יהיו שווים במעלה ומדרגה, כאומרו: כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'?"

"אף על פי כן, הוא עצמו נעשה סמל למחלוקת ולפירוד. וכפי שמתרגם אונקלוס, ויקח קורח – ואתפליג. ועד שאמרו חז"ל, כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר: ולא יהיה כקורח וכעדתו. ללמדך שביטול המחיצות שקבעה התורה בין הסוגים השונים שבעם ישראל – כהנים, לויים, ישראלים, ראשיכם, שואב מימיכם, לא זו בלבד שביטול המחיצות ביניהם אינו גורם לאחדות, אלא גורם לפילוג ופירוד ביניהם. דווקא כשכל אחד מבצע את תפקידו הראוי לו, בזה הוא ממלא את שלמות כוונת הבריאה, שלשמה בראו הקב"ה, ולא – גורם לפירוד ולבלבול".