"מתחיל בקטן – והופך להיות אש": כך מתפתחת מחלוקת

המושג מחלוקת מרומז באותיותיה של התיבה "מחלוקת", כך אומר השל"ה הקדוש בשם הגאון הרב פינחס סגל זצ"ל, זה מתחיל עם האות מ"ם. המ"ם סגורה כמעט לגמרי, יש לה רק פתח קטן קטן למטה. ברוב המצבים, המחלוקות מתחילות עם משהו קטן. הוא אמר, היא אמרה, הוא לא הבין אותי, כן הבין אותי. דבר שטות קטן מתחיל את הכל.

אם זה היה נשאר קטן, חזק וברוך. אבל לא, מהמ"ם זה הופך להיות חי"ת. והחי"ת כבר פתוחה למטה, יש פה כבר בשר. אחר כך, השפע מתחיל לזרום ועוברים לאות למ"ד. האות למ"ד זה כבר מגדל פורח באוויר, כמו אש שבוערת, והיא עולה כלפי מעלה ומתחילה לשרוף, לשרוף את כל הסביבה. אז זה התחיל עם משהו קטן, נהיה משהו גדול יותר ופתאום זה כבר עולה ורואים את זה מרחוק.

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

לצמצם סיכונים

תיעוד חריג: הטרקטור הורס את גדר ההפרדה בכביש 1

אבי יעקב

האות וי"ו, זה למעשה הניצב שעליו עומדת כל המחלוקת. מה הכוונה? כל אחד בטוח שהוא צודק. אות וי"ו היא אות של אמת, היא יציבה, וזה דברים שקשורים אחד לשני. כל אחד מתבצר בדעה שלו, כל אחד מרגיש שנעשה לו עוול, כל אחד מרגיש שהשני צריך לבקש סליחה. אני צריך לבקש סליחה? השני צריך לבקש סליחה! פעם אמר לי מישהו, שלהגיד סליחה, זה אחד מהדברים הקשים ביותר אולי בעולם. אבל זה הדבר הזול ביותר כדי להציל את המתנה היקרה ביותר, שנקראת זוגיות או מערכות יחסים.

אחר כך, זה כבר הופך להיות האות קו"ף. האות קו"ף מורידה את המחלוקת למטה וזה ממש נהיה עמוק, זה כבר לא עוד חץ, אלא כבר חודר לשורשים, משפיע על הילדים, משפיע על הנכדים. ובסוף זה מתבצר באות תי"ו, שהתי"ו היא אחת האותיות היותר יציבות שיש, והמחלוקת נשארת.

מה אפשר ללמוד מזה? אדם חכם, עוצר את המחלוקת עוד בהתחלה, כשזה משהו קטן. אבל בשביל להיות מסוגל לעשות את זה, הדבר הכי חשוב הוא להוריד את האגו ולא להיות קטנוני.