"לא הייתה לי שום תכנית אסטרטגית לפתוח ארגון לנוער בסיכון", פותחת נעמי סובול יו"ר ארגון 'אהבת עולם' המלווה הורים לנוער מתמודד בציבור החרדי, וחושפת בגילוי לב: "ה' בחר להעמיד אותנו בניסיון כשביתינו בת ה-16 הפכה מבת סמינר לחיילת בצבא".
"המענה שכל כך חלמתי שיהיה לי כשהיינו בתוך המציאות המורכבת הזו, הוא שגרם לי לפתוח את הארגון. הכי כואב למשפחות שמתמודדות עם נוער בסיכון, שהם לבד, אין מיש יעזור. בשונה ממחלות ובעיות בריאותיות שם יש הרבה עזרה".
מניסיונה הרב אומרת גב' סובול: "נער בסיכון זו משפחה בסיכון. עתיד הילד ועתיד המשפחה שניהם על כף המאזניים. אין החלטה אחת נכונה ורוב המשפחות לא מבינות כלל את הסוגיה. חוסר ההבנה שאני רואה בשטח אצל מאות משפחות, רק גורם נזק על נזק".
עוד באתר:
היא חושפת נתונים סטטיסטיים הקשים לשמיעה: "בכיתה של 50 בנות, סטטיסטית, ינשרו חמש בנות. אני יודעת שזה קשה אבל אלו הנתונים".
הפתרון, כמו בהרבה בעיות, טמון בגישה. לדבריה: "ההורים לא יודעים עם מה ילדיהם מתמודדים. על פי רוב הם מהדור הקודם, ואני לא מדברת על בני 50 ומעלה, גם בני 35 הם מהדור הקודם ואין להם מושג על ההתמודדויות של הנוער היום. חשוב מאוד להבין את השורש ולהגיע ללב שלהם, זו השפה".
"פעם הורים היו יושבים שבעה על ילד שנשר, כי הוא עשה את זה מאידיאולוגיה. היום הנוער נושר מכאב. עבודת המחנכים בדור הזה היא לדבר ללב, לא למוח. קשר טוב עם ההורים יכול לפתור הרבה מהמקרים המצערים. בדרך פשוטה וכנה מבלי להראות שאנו מושלמים וצדיקים".
סובול טוענת כי הנשירה מתחילה בפנים הרבה קודם שנראית כלפי חוץ, היא מביאה סיפור נורא הממחיש את העניין: "אישה אחת שבנה למד באחת הישיבות המצוינות ביותר, לא זכתה למענה מצידו בטלפון במשך יום שלם. היא הגיעה לישיבה והבחור לא היה שם. לאחר התייעצות החליטה לא להתקשר למשטרה ולחכות כמה ימים. לאחר שלושה ימים התקשרו אליה מארגון 'הלל' (כת הפועלת לחזרה בשאלה, ה"י), ואמרו כי בנה נמצא שם. כנראה שהיו סימנים, אבל אף אחד לא שם לב אליהם".
האזינו לדבריה המלאים מתוך התכנית 'אשת חיל':
