הקברניט אבד:

גם הילדים בכו: מיטת המנהל הוצבה בפתח החיידר

ילדי תלמוד תורה ויזניץ באלעד ביכו מרה את לכתו של המנהל, הרב יצחק רוט ז"ל, ובאופן חריג אף השתתפו בהלווייתו. יחד קראו הילדים פרק תהילים, כשדמעות בעיניהם

פנחס בן זיו

ה' בתמוז תשפ"ד, 11/07/24 18:14 עודכן: 18:15

א+

א-

האבל באלעד: ביום שלישי בשעות הערב הלך לעולמו איש החינוך והחסד הרב יצחק רוט, זכרו לברכה, ששימש בין השאר כמנהל התלמוד תורה של חסידות ויזניץ באלעד.

בשעות הלילה, במקביל לתחילת מסע הלוויה בבני ברק, התאספו ברחבת הת"ת באלעד מאות תלמידי הת"ת, הוריהם, בוגרי הת"ת ומאות אנשי העיר, שסחו בהשתאות אודות המנוח ז"ל וביכו בכאב את האי שופרא דבלי בארעא.

בהוראת הנהלת הת"ת, התבקשו כלל הילדים לבוא ולהשתתף במסע הלוויה, למרות השעה המאוחרת ולמרות שבדרך כלל ילדים רכים לא משתתפים באירועים שכאלה. את ההחלטה נימקו בהנהלה בהתחשב ביחס הלבבי והחם בה קיבל המנהל ז"ל כל ילד והקשר הרגשי העמוק. "ללוויה של סבא הולכים גם בשעה 11 בלילה", נמסר להורים.

בהגיע רכב הח"ק, הוצאה המיטה והונחה בפתח הת"ת, המקום בו עמד מדי בוקר בשעה היעודה וקיבל את מאות התלמידים בחיוך ובמאור פנים. יבבות חנוקות נשמעו מבין הקהל הגדול שהתקשה להאמין במציאות המרה.

מנכ"ל המוסדות חיים מאיר כץ, פתח במספד מרורים בו עמד על אישיותו המיוחדת שהשתקפה בכל עת בפרק הזמן הנכבד של למעלה מ-20 שנים, בהם רומם והאציל מהודו ואישיותו הקורנת על הת"ת והיותו שותף בכל הקשור להתפתחות המוסדות.

עין לא נותרה יבשה כאשר עלה הרב יחיאל פוירשטיין, מחשובי הר"מים, ובקול בוכים השכיל להביע את תחושת האובדן והכאב הגדול שאופף את לב כולם. "איכה יועם זהב?! מי ימלא את מקומו של המאור הגדול שהזריח נגוהות אורה ונטע בלב כל יחיד את היכולת להצליח, את השאיפה לגדולות, את האמונה בד' והרצון העז לגדול בתורה וביראה", זעק ברטט.

בשם הורי התלמידים התכבד לשאת דברים הרה"ג נפתלי גלנץ שליט"א רב ביהמ"ד וקהילת 'חסידים' באלעד, שבמשא מטלטל שזר קווים לדמותו של המנהל הדגול, משנתו הסדורה, שיחו ושיגו הרהוטים, יושר שכלו ורוחב ליבו בתחומי החינוך ונפש האדם. בדבריו סח בהשתאות אודות סדר יומו העמוס וסדרי הלימוד הרבים שהקדיש המנוח מדי יום, אף בזמן האחרון כאשר חוליו הכביד. והוסיף לשתף את הציבור בסוגיות חינוכיות אותם ליבן עם המנוח ז"ל, כשהוא מפליא את צדקת דרכו ופעליו עם ישראל.

בסיום אמרו התלמידים יחדיו את פרק טז שבתהלים, פסוק בפסוק ונפרדו במילים: "תודיעני אורח חיים… נעימות בימינך נצח".