"אנחנו צריכים לשאוף להיות בעשירון העליון ברוחניות ולא להישאר במעמד הביניים", פותח הרב פנגר ואומר: "אם לא נעשה פעולות אקטיביות לשינוי, נישאר כמו כולם. נכון, הכי קל לפעמים להישאר באזור הנוחות ולא להתאמץ יותר מדי, אך אם לא נפעל לשינוי, הכל יישאר אותו הדבר".
הרב פנגר בדוגמה מהחיים: "בחדר הכושר ישנם שני סוגי אנשים, אחד מזיע מתאמץ ו"קורע את עצמו", ואילו השני, עולה על מתקן, עושה שתי תנועות על הדרגה הכי נמוכה וזהו, הוא בא לעשות וי. אם ככה נתנהג בחיים מה יצא מאיתנו? כשקשה לא בורחים, להיפך אז מתאמצים ומצליחים בעז"ה. כשקשה לא סוגרים את הגמרא, דווקא אז נתאמץ".
"הקושי הוא נהדר, הוא מצוין", מפתיע הרב פנגר ומבאר את דבריו: "אחד, הוא מנפה את החלשים. אלף נכנסים לבית המדרש – אחד יוצא להוראה. לא כולם מתאימים להגיע רחוק והקושי הוא זה שמסנן את החלשים. דבר שני, הקושי מוסיף ערך. אם היה קל לסיים את הש"ס, לא היו עושים 'סיום הש"ס' בארנה.
עוד באתר:
ידוע הסיפור על הגאון רבי משה פיינשטיין שהטריח את עצמו להגיע לסיום שיהודי עשה על דף גמרא אחד (!), רק בגלל שהקושי של אותו יהודי ללמוד היה גדול. ר' משה, גדול הדור שהבין וידע מהו הערך של לימוד תורה מתוך קושי, הרגיש שבסיום כזה הוא חייב להשתתף. כשיש קושי – יש ערך".
"יש החלטות פסיביות, ויש אקטיביות. גם כשאדם לא עושה כלום – זו החלטה. רוב האנשים מעדיפים לקבל החלטות פסיביות, והעולם בהחלט מבין את זה ורותם את התובנה הזו לשיווק, מכירות וכדו'. אחת הדוגמאות לזה: הייתה פיצרייה שרצתה להגדיל את הרווחים, על בסיס התובנה הזו הם עלו על טריק גאוני. במקום האפשרות שהלקוחות יצטרכו להוסיף תוספות לפיצה לפי טעמם האישי, מעתה הפיצה תוצע עם כל התוספות ומי שירצה להסיר – יסיר. המהלך התברר כגאוני, שכן רוב האנשים השאירו את התוספות ושילמו עליהן כמובן. למה? החלטה פסיבית. 'כבר יש תוספות, שיישאר'".
"אז ברור לכם", מסכם הרב פנגר, "שאנחנו חייבים ללמוד לקבל החלטות אקטיביות שישנו את חיינו ויובילו אותנו להצלחה ולתוצאות טובות הרבה יותר".
האזינו לדבריו מתוך התוכנית 'השראה יומית':
