במלאות 30 שנה לפטירתו של מרן בעל ה"שפע חיים" מצאנז, הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, תלמידו הקרוב ביותר, הגאון הרב שמואל אריה שפירא, שהסתופף במחיצתו עשרות שנים וכתב את שיעוריו יותר מ-13 שנים, מספר ביראת כבוד על דמותו הענקית של רבו ועל הדרך בה התקרב אליו וינק תורה וקדושה. הרב שפירא מוסר עד היום שיעורים בבית הכנסת המרכזי בקריית צאנז בנתניה – 'אוהל נחמיה'.
"אני הכרתי אותו עוד שהייתי ילד בן תשע", פותח התלמיד את השיחה, "כשהוא הגיע בפעם ראשונה לארץ ישראל, בשנת תשט"ו, אז זכיתי להכיר אותו פעם ראשונה. אבא שלי לקח אותו אליו, וכמה שילד מבין, ראיתי את העבודה הגדולה והקדושה של אותו גאון וצדיק, ואז נקשרתי".
"לא הייתה אז קריית צאנז", הוא אומר, "הוא כנראה עוד לא ידע שזו תהיה קריית צאנז. הוא רצה להקים קרייה אך לא ידע עדיין באיזה מקום להקים אותה. הוא היה שבע שבתות בארץ ישראל, שבת הראשונה שבת בצפת, אחר כך היה בחיפה, ירושלים ופתח תקווה. הוא הפיץ תורה וחסידות ואנשים נקשרו אליו בעבותות של אהבה בצורה בלתי רגילה".
עוד באתר:
הרב שפירא מדגיש כי "לאדמו"ר היה עניין להפריח את השממה דווקא במקום חילוני. היו מחשבות להקים בבני ברק, או בצפת אבל הוא רצה להפוך מקום שומם לרוחני, זו הייתה המטרה שלו. אבא היה לוקח אותי הרבה פעמים לראות את האדמו"ר בתור ילד".
"אחר כך כשהייתי בן שלושה עשרה", הוא ממשיך לספר, "אבא שלח אותי ללמוד בישיבה שם היה ראש הישיבה הרב שמרלר, אחרי שנה וחצי עליתי ל'מתיבתא', אותה הרב'ה הקים בתשכ"א. הוא לקח מבחר בחורים כישרוניים שלמדו בסלון ביתו. הישיבה הוקמה בשנת תשי"ז כשעדיין לא הייתה דירה אחת בקריית צאנז, עם שבעה בחורים, ואני הצטרפתי לישיבה בתשכ"ב".
"שנה אחרי עלייתו ארצה, הקים את המתיבתא הזו בה למדו עשרים בחורים בעלי כישרונות בסלון ביתו תחת השגחתו, שלמדו חמישה דפים בשבוע, מהם יצאו גדולי תורה מופלאים. הוא רצה להקים לאחר החורבן – דור של גדולי תורה". "עם זאת", חשוב לתלמיד להדגיש: "הוא לא הזניח את החלשים. הוא דאג להם וקידם אותם, אך היה חשוב לו שהמוכשרים יצאו גדולי תורה".
"אתה יודע מה כתוב על המצבה שלו?", שואל הגאון הרב שפירא ומיד עונה: "'פ"נ הרב יקותיאל יהודה בן הרב צבי'. לא רצה שיכתבו עליו שום תואר. והמשפחה כתבה שלא יכלו לכתוב יותר כי כך כתב בצוואה שלו. כל העולם אז דיבר על זה".
הרב שפירא היה כותב את השיעורים של האדמו"ר הקדוש: "הוא היה מוסר שיעור בליל שבת בו היה מפלפל בעמקות בהלכה – ה'פשעטל'. היה גם שיעור בסעודה שלישית במשך כשעתיים. בימי השובבי"ם השיעור ארך כשעתיים-שלוש. אני פעם כתבתי במשך שלוש וחצי שעות(!). הזמירות בסעודה השלישית התחילו רק במוצאי שבת והסעודה התארכה עד אחת בלילה". מלבד זה מסר האדמו"ר עוד כמה שיעורים בהלכה וגמרא.
התלמיד הגאון הרב שמואל אריה סיפר גם אודות עבודת התפילה המיוחדת שהייתה למורו ורבו, בה עסק שעות רבות. מפליא ביותר איך הספיק אדם אחד כל כך הרבה בסדר יומו.
האזינו לשיחה המלאה עם מני גירא שורץ:
