
האם מברכים שהחיינו על טלית חדשה ותפילין ביום הבר מצווה?
תשובת הגאון הרב חיים איידלס:
עוד באתר:
"מרן השולחן ערוך בסימן כ"ב פסק לברך שהחיינו על טלית קטן חדשה. אבל יש דיון מתי מברכים: מרן פסק לברך כשקונים וכשמטילים את הציצית בטלית, פוסקים אחרים כתבו שהמנהג לברך בשעת העיטוף הראשונה.
כיום בכלל לא מברכים שהחיינו על טלית קטן. אין שמחה בעצם קניית הבגד. זה זמין, זה זול, בכמה עשרות שקלים אתה קונה טלית קטן עבודת יד, כך שאין שמחה בעצם הקנייה. ומצד השמחה שאני זוכה למצווה גדולה שכזאת, הרי מצוות לא ליהנות ניתנו. אם כן איך אתה מברך שהחיינו וקיימנו? ברכת שהחיינו נתקנה על ההנאה. זו הכרעת מרנן הבן איש חי, הכף החיים והאגרות משה. וככה נהג מרן רבי שלמה זלמן אויערבך, שלא לברך על טלית קטן חדשה מהטעם שהזכרנו.
לעומת זאת, על טלית גדול כן מברכים, ולמה? לא מצד המצווה, אלא מצד זה שזה בגד יקר. אדם לא קונה בכל יום טלית גדול, מדובר בבגד יותר יקר, יותר משמעותי, יש חשיבות בעצם קניית הבגד, לכן מברכים על טלית גדול ברכת שהחיינו.
מתי מברכים ברכת שהחיינו על טלית גדול? לספרדים קודם מברכים להתעטף בציצית, אחר כך את ברכת שהחיינו, ואחר כך מתעטפים בפועל. האשכנזים נוהגים לברך להתעטף, ותוך כדי שמברכים להתעטף, מתעטפים בפועל, ומברכים כבר שהחיינו.
לעניין תפילין. מרן המשנה הברורה כותב שמכיוון שהיא לא מצווה שבאה מזמן לזמן. לא מברכים עליה שהחיינו, אבל בפעם הראשונה שאדם מניח בחייו תפילין, מן הראוי לברך על בגד חדש או פרח חדש שהחיינו ולפטור את התפילין. ככה כתוב בספר מצוותך שעשועיי בשם מרן האמרי אמת מגור זי"ע, שכשהילדים שלו נהיו בני מצוות, הוא הניק להם מתנה יקרה, ביקש לברך שהחיינו ולפתור גם את התפילין. זאת למרות שבפולין נוהגים כבר כמה חודשים, או חודש על כל פנים לפני הבר מצווה להניח התפילין. ולכאורה איך אפשר לברך שהחיינו על מצווה שכבר נעשתה, אלא שכעת החל החיוב, ולכן מכיוון שכעת הפעם הראשונה שאני חייב במצוות תפילין, מן הראוי לברך שהחיינו על ידי בגד חדש וכדומה.
התבואות שור ביורה דעה חולק. והוא סובר שרק אם פעם ראשונה הילד מתחיל להניח תפילין בגיל בר מצווה, רק אז הוא יוכל לברך שהחיינו. אבל אם לפני כן נתנו לו בשביל להתלמד, הוא כבר לא יכול לברך שהחיינו, מכיוון שבפועל הוא כבר לבש את הבגד.
מרן רבי שלמה זלמן אויערבך, במנחת שלמה, כתוב שם שהיה מקנה את התפילין לילדים שלו רק בגיל בר מצווה. ואז הם בירכו שהחיינו על המתנה ועל ההנחה. נכון שמצוות לא ליהנות ניתנו, אבל כל זאת כשאדם קונה בכסף שלו, לא כשהוא מקבל מאחרים. זו עצה חכמה ממרן רבי שלמה זלמן אויערבך שרצה לזכות את ילדיו בברכת שהחיינו, ולכן הקנה להם את זה רק בבר מצווה. כשאדם אחר מקנה, אפשר לברך שהחיינו, אפילו שמצוות לא ליהנות ניתנו.
ברכת שהחיינו היא על מצוות שנוהגות מזמן לזמן, מועדים ומצוות שתלויות בזמן, אבל מצוות שקיימות כל הזמן, כמו תפילין, הדלקת נרות לאישה, טבילה וכדו', נכון שמקיימים אותם בפעם הראשונה, אבל הן תמידיות, לכן הדרך לפטור אותן זה על ידי ברכת שהחיינו על ידי דבר אחר".
מתוך התוכנית 'דרך חיים' בקול חי, התוכנית משודרת מדי יום חמישי בשעה 21:00.
האזינו לתשובה המלאה: