הלכתם בחוף ונתקלתם בסרטן לא מזוהה? ייתכן שזהו מין פולש שחדר לחופי ישראל לפני כעשור, ומאז הולך ומתפשט. בימים אלו יוצא לדרך פרויקט מיפוי תצפיות של הסרטן לאורך חופי הים התיכון בישראל, המכונה "מטוטה ויקטור", הידוע גם כ"סרטן הירח האריתראי", והחברה להגנת הטבע מזמינה אתכם לדווח באפליקציית SeaWatch. בשנים האחרונות, מיזמי מדע אזרחי המשלבים חוקרים ואת הציבור הרחב, מאפשרים לאסוף מידע על מגוון רחב של מיני בעלי חיים ובכך תורמים למחקר ושמירת הטבע. לדברי בר שטרנבך, רכז SeaWatchופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, מקורו של הסרטן הפולש באזור שבין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי. לדבריו, הוא תועד לראשונה במזרח הים התיכון בשנת 2012 במפרץ חיפה. מאז, הסרטן התפשט במהירות לאורך חופי ישראל ובאזורים שכנים כמו לבנון וטורקיה. "הסרטן ידוע בהתנהגותו האגרסיבית ובהיותו טורף אוכל כל ויש לגביו גם עדויות על קניבליזם, כלומר מין האוכל את בני מינו, אשר סייעה לו להצליח להתפשט בסביבות חדשות. הוא מתחרה עם מינים מקומיים על מזון ועלול להביא לדחיקתם. הסרטן ניזון מצדפות, סרטנים אחרים ודגים, והתפשטותו מובילה ללחץ טריפה משמעותי על מינים מקומיים, שטריפת עלולה לשבש את שרשראות המזון המקומיות, לשנות את הרכב והמבנה של אוכלוסיות ולהשפיע על איזונה של המערכת כולה. זיהום ופרויקטים של תשתיות לאורך חופי ישראל יצרו תנאים נוחים לשגשוג של הסרטן הפולש, כיוון שהן מפריעות לבתי גידול מקומיים ופוגעות במגוון הביולוגי, מה שמעניק יתרון למינים פולשים כמו", הוא אומר.
פרופ' בלה גליל, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב, מוסיפה כי אין בים התיכון בישראל מינים הדומים לסרטן והוא בעל מאפיינים בולטים וקלים לזיהוי: שריון ראש החזה מעוגל וקמור עם שש גבשושיות במרכזו ואונה בולטת בקדמתו; צידי גופו מתאפיינים בקוצים ארוכים וחדים; הצבתות מסיביות ומשוריינות ושוליהן משוננים; ארבעת זוגות הרגליים הנותרות דמויות משוט ומשמשות לשחייה ולהתחפרות; השריון והצבתות מכוסים בנקודות אדומות זעירות; הרגליים מוכתמות בצהוב ומעוטרות בנקודות אדומות; הסרטן שוכן במים רדודים על קרקעית חולית. בר שטרנבך, רכז SeaWatchופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, מוסיף כי לאחרונה כבר דווחו באפליקציה מספר דיווחים על הסרטן הפולש, מאשדוד ועד חדרה.
בחברה להגנת הטבע מציינים כי מאז פתיחת תעלת סואץ ב-1869, מינים טרופיים רבים חדרו לים התיכון והתבססו בו. המעבר מתבצע דרך מי התעלה או על גבי ספינות, במי נטל שלהן המכילים פרטים או לרוות (זחלים/פגיות) של מינים אלו. תופעה זו נקראת "הגירה לספסיאנית". הערכות לגבי מספר המינים הזרים שהתבססו בים התיכון נעות בין 600 ל-700 מינים. מינים זרים אלו לעיתים הופכים לפולשים המשפיעים על המערכת האקולוגית. דיווח על מינים שהופיעו בים התיכון ועדיין לא התבססו, עשוי לסייע למיגור אפקטיבי, ולכן למידת דפוס הפלישה במקרה של הסרטן מטוטה, לצד עלייה במודעות הציבור, יכולים לסייע בהתמודדות עם המקרים הבאים של פלישה.
אפליקציית Sea Watch של החברה להגנת הטבע הושקה על ידי החברה להגנת הטבע בשנת 2015, ומאז למעלה מ-10,000 איש הורידו אותה. האפליקציה מאפשרת דיווח על שלל קטגוריות של מפגעים: דיג לא חוקי, זיהום ים, פסולת, חיות ימיות פצועות ועוד. מידע על מפגעים אלה מועבר אוטומטית על ידי האפליקציה אל גורמי הטיפול הרלווטיים ברשויות המדינה. עד כה דווחו באפליקציה 4,829 דיווחים. האפליקציה מאפשרת גם דיווח על תצפיות ימיות, ובמסגרת זו גם מבוצע שיתוף פעולה עם מדענים לצורך איסוף וניתוח המידע.
עוד באתר:
ד"ר נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי (שיתוף פעולה בין מדענים לציבור, המאפשר תרומה למדע ולשמירת הטבע) בחברה להגנת הטבע מוסיפה ש"חשוב לתעד את ההתפשטות של מינים פולשים ולגבש מדיניות לטיפול בנושא. הבנת ההתפשטות וההשפעה של "מטוטה ויקטור" היא חיונית לניטור וניהול מוקדמים לצורך שליטה על אוכלוסייתו ומניעת התפשטות נוספת. בעזרת המחקר ניתן יהיה לזהות את הגורמים המאפשרים את פלישתו ואת השינויים האקולוגיים הנגרמים כתוצאה מכך. התמודדות עם המין הפולש והאיומים שהוא מציב היא חיונית לשימור המגוון הביולוגי הימי ולהבטחת חוסן המערכות האקולוגיות המקומיות".
