היסטוריה: העיתון הראשון של יהודי עיראק

לפני 161 שנה, יצא לאור העיתון "דובר מישרים" או בקיצור – "הדובר" בבגדאד. העיתון יצא לאור במשך שמונה שנים, אחת לשבועיים. בתקופה זו קרו מאורעות היסטוריים מכוננים: פתיחת בית הספר היהודי המודרני הראשון, פתיחת תעלת סואץ, ויישום רפורמות חשובות אשר שינו את פניה של בגדאד. העיתון מתמקד ביהודים אך למעשה הוא מספר את סיפורה של בגדאד כולה.

מכיוון שהדפוס הגיע לעיראק רק בשנת 1856 והעיתון הראשון בערבית עיראקית יצא בשנת 1869, היה זה למעשה העיתון המודפס הראשון בעיראק!

מכיוון שטכנולוגיית דפוס הבלט (בעל אותיות המתכת) הובאה רק כמה שנים מאוחר יותר, "הדובר" הודפס בטכנולוגיית דפוס אבן – ליטוגרפיה, שבה העיתון נכתב עם חומר שומני על משטח אבן גיר.
"הדובר" נכתב בעברית של ימי הביניים ומתכתב עם כתבי עת עבריים שהחלו לצאת באירופה ובארץ ישראל באותם שנים. ("המגיד" מ-1856, "המליץ" מ-1860, "הצפירה" מ-1862, "הלבנון" ו"חבצלת"מ-1863) העיתון סיפק מידע על המתרחש בבגדאד ובסביבתה והוא נועד ליהודי בגדאד, פרס, כורדיסטן, סוריה והודו, וכמובן, לכל קוראי העברית באשר הם.

עוד באתר:

בנס סוכלה מזימתם

תומכי דאע"ש בירושלים התחמשו 'לקראת מלחמה ביהודים'

קובי פינקלר

צפו בתיעוד

"תביא את כל הכסף שיש לך במגירה": שוד בבני ברק

אבי יעקב

האזינו לדברים

הרב נגד הפשקווילים: "עבירה שאין לה היתר בשום מצב"

נתי שולמן

מרגש

התפילין הגנובות הושבו לידי בעליהן; צפו

אבי יעקב

העורך, המוציא לאור, ומי שגם כתב את העיתון במו ידיו, היה ברוך משה מזרחי, שהיה תלמידו של הרב עבדאללה סומך בישיבת בית זילכה. בישיבה זו למד באותן שנים גם הרב יוסף חיים, מחבר "הבן איש חי", רבה הבולט של יהדות המזרח בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
העיתון נמכר בשיטת "שלם כפי יכולתך" ("העשיר לו ירבה – והדל לא ימעיט", נכתב על הגיליונות) וגם נתמך בתרומות ממשפחת ששון בהודו.

"הדובר" הוא מקור חשוב לחקר הקהילה היהודית בעיראק באותן שנים. מעבר למאורעות ההיסטוריים שצוינו הוא סיקר אירועים של הקהילה, החלטות בתי הדין, תנועת אוניות בנהר החידקל, מערכת היחסים בין היהודים לתושבים המוסלמים ובין השלטון העות'מאני, מעמדן של הנשים, וגם אסונות שפקדו את הקהילה כמו: רעב, ארבה ועוד.

עד לאחרונה ידוע היה על קיומם של כ-20 גיליונות מתוך 200 הגיליונות שיצאו לאור. אבל מסתבר, שעותק ובו 188 גיליונות נרכש בבגדאד בסוף המאה ה-19 ע"י יהודי גרמני בשם הלוי ונשמר באוסף כתבי היד הפרטי שלו. לפני שנים אחדות האוסף הזה הגיע לספריית כתבי היד של אוניברסיטת המבורג.
מר יעקב זמיר, מנהל הספרייה ופרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין, ראש מכון המחקר של מרכז מורשת יהדות בבל, פנו לאוניברסיטת המבורג וביקשו לרכוש עותק מצולם מהאוסף. התוצאות הפתיעו אותם לטובה: מנהלת ספריית כתבי היד של אוניברסיטת הודיעה להם שתדאג לרסטורציה של כתב היד כדי לתקן קטעים פגומים ובמיוחד – כולל פרימת החוט שבו נכרכו דפי העיתון ואשר הסתירו חלקים מן הטקסטים. תהליך הרסטורציה, שכנראה עלה לא מעט לספרית המבורג, ארך כמעט שנה ובסופו רכש המרכז מורשת יהדות בבל עותק דיגיטלי המונה 800 עמודים.
בשלב זה יזם מכון המחקר של המרכז פרויקט מחקר משותף עם מרכז עזריאלי ללימודי ישראל ממכון בן-גוריון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' פולה קבלו, ראשת מרכז עזריאלי הצטרפה בשמחה לפרויקט. הפרויקט המשותף החל לחקור את הגיליונות לצורך הוצאת מהדורה מדעית מבוארת וגילה עולם שלם של חיים יהודים תוססים בבגדאד של אותן השנים.

הפרויקט יושק בכנס ובתערוכה ובה קטעים מן העיתון ותמונות מהתקופה. השקת פרויקט מחקר של של 188 גיליונות של העיתון ההיסטורי "דובר-מישרים" תצוין בכנס ותערוכה, שיערכו ביום ג' 3.9.24 במרכז מורשת יהדות בבל.
"בזכות ערנותם של מנהל הספרייה ומכון המחקר שלנו, הגיע לידינו אוצר בלום, אשר יעסיק חוקרים רבים וייתן לנו נקודת מבט נוספת וחשובה על חיי היהודים במחצית השנייה של המאה ה-19. אנחנו שמחים לשתף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון ומצפים לכנס מרתק", אומרת עליזה דיין חממה, מנכ"לית המרכז.