דוח המבקר: היטלי השבחה נופחו במיליוני שקלים

הרשויות המקומיות מנפחות את היטלי ההשבחה שנגבים על נכסי נדל”ן: הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ברשויות המקומיות קובעות את שומות ההשבחה, אך ב-95% מהמקרים השמאים המכריעים הפחיתו משומות ההשבחה שנקבעו על ידי הוועדות המקומיות, כך עולה מדוח מבקר המדינה על השלטון המקומי שפורסם בשבוע שעבר.

היטל ההשבחה הוא למעשה סכום כסף שנגבה מבעלי הנכסים על עליית ערך, על פי הרעיון העומד מאחורי המס, בעלי הנכסים שצפויים ליהנות מרווחים על עליית ערך עתידית צריכים לחלוק עם הציבור את הרווחים ולכן מוטל עליהם המס בגובה של 50% מעליית הערך הצפויה. הרשויות המקומיות הן האחראיות לגביית המס ולא רשות המיסים והוא נגבה רק לאחר אישור תכנית הבנייה או היתר הבנייה ולא בעת המכירה עצמה, בניגוד למס שבח.

על פי ממצאי מבקר המדינה, ב-70% מהמקרים שנבדקו השמאים המכריעים הפחיתו יותר מ-25% מסכום ההיטל שקבעו הרשויות המקומיות על ידי וועדות המקומיות לתכנון ובנייה. המשמעות של הממצא שהרשויות המקומיות למעשה גבו סכומי כסף מהציבור ביתר בהיקפים של מאות אלפי שקלים ואפילו מיליוני שקלים בחלק מהמקרים.

השמאי המכריע הוא הגורם המוסמך להכריע במחלוקת שבין הרשות המקומית לבין האזרח בעניין גובה התשלום של היטל השבחה. כאשר האזרח מגיש הליך ערר נגד החלטה של הרשות המקומית, השמאי המכריע, שהוא שמאי מקרקעין שהתמנה על ידי שר המשפטים, נכנס לתמונה ומוסמך לקבוע את הסכום, כגורם מכריע שאינו חלק מהצדדים בסכסוך, הוא למעשה מעין גורם שיפוטי המכריע בסכסוך שומתי.

הרשויות המקומיות גבו בשנת 2021 סכום כולל של 8.7 מיליארד שקל מתקבולי היטל השבחה, מדובר בעלייה של 171% בהשוואה לסכום שנגבה על ידי הרשויות המקומיות בשנת 2013. עוד עולה מהבדיקה כי 40% מהסכום הכולל האדיר הזה נגבה על ידי הרשויות המקומיות החזקות הקרובות למרכז.

אחד הממצאים המשמעותיים שעלו מדוח המבקר מתייחסים לפערים בהיקפי הגבייה שבין הרשויות המקומיות החזקות במרכז לבין הרשויות המקומיות החלשות יותר, על פי הבדיקה הרשויות המקומיות באשכולות הפריפריאליים ביותר והמדורגות באשכולות הנמוכים במדד החברתי-כלכלי היו 559 שקל בממוצע לתושב ואילו התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות המקומיות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים במדד החברתי-כלכלי היו 8,476 שקל בממוצע לתושב. כאמור, עולה מהממצאים כי שיעור התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות המקומיות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים במדד החברתי-כלכלי עומד על כ-40% מכלל התקבולים, כ-2.10 מיליארדי שקל מתוך כ-4.25 מיליארדי שקל, ואילו בתחומן מתגוררת 13.5% בלבד מהאוכלוסייה.

מדובר בפער של פי 15 בהיטלי ההשבחה שבין הרשויות המקומיות החלשות ביותר לבין העיריות החזקות ביותר הקרובות למרכז, שגבו בין השנים 2017-2021 תקבולים הגבוהים יותר ב-1400% ביחס לעיריות החלשות בפריפריה.

עוד עולה מהדוח כי יתרת הכספים שהצטברו בקרנות היטלי השבחה בשנת 2021 הייתה בהיקף של 7.5 מיליארד שקל, עלייה של 275% לעומת נתוני 2013. אולם 60% מסך היתרות הצבורות בקרנות היטלי השבחה היו של הרשויות המקומיות בדירוג החברתי-כלכלי הגבוה ביותר, הערים החזקות הקרובות למרכז צברו 4.5 מיליארד שקל בקרנות היטלי השבחה שלהן.

מבקר המדינה מציין כי בדוח כי החלטת הממשלה על הקמת ועדה ציבורית לבחינת מנגנון היטלי ההשבחה לא יושמה, ובפועל לא הוקמה ועדה על ידי שרי הפנים שכיהנו בתפקיד מאוגוסט 2021 ועד אוקטובר 2023.

הדוח התייחס גם לפרק הזמן הממוצע הארוך הנדרש לטיפול בהליכי הערר בשנים 2018 – 2022 הוגשו בכל המחוזות 6,991 עררים בעניין שומות השבחה, כאשר 45% מהעררים הוגשו במחוז תל אביב,  נכון למועד סיום ביקורת מבקר המדינה, הטיפול ב-73% מהעררים שהוגשו במחוז תל אביב, לא הסתיים, כלומר פרק הזמן הממוצע הנדרש לסיום טיפול בהליך ערר על שומת השבחה בתל אביב הוא כשנתיים.

הדוח הצביע על בעיה בשקיפות המידע בעניין שומות השבחה, כיוון שהעיריות לא מפרסמות לציבור את שומות ההשבחה שהן עורכות, ולא את סכומי ההיטל שנגבו מבעלי הנכסים, “עקב כך נפגעת יכולת הציבור לקבל החלטות מושכלות, לבחון את שומות ההשבחה ואת דרישות התשלום”, נכתב בדוח המבקר.