"כשחושבים על י"ז בתמוז", אומרת סיוון רהב מאיר, "הדבר הראשון שעולה לראש הוא שביום זה נפרצו החומות והובקעה העיר, כך כתוב בתלמוד, כלומר – אין גבול. מגיע צבא טיטוס, ואני מדמיינת את אבותינו עומדים בירושלים וצופים בעיניים כלות בחומות נבקעות. השנה, זה נוגע בנו יותר, כי זה בדיוק מה שקרה השנה בשמחת תורה, כאשר תושבי העוטף ראו את החומות נפרצות, את הגבול קורס, ואת המחבלים הרצחניים נכנסים. הדימוי הזה נעשה ממש מוחשי, פתאום אנחנו מרגישים את זה, התמונות קופצות מול העיניים. כי אנחנו חלק מההיסטוריה".
"עוד דבר משמעותי שקרה בי"ז בתמוז הוא שבטל קורבן התמיד. וזה דבר שקשור לחופש הגדול בו אנו נמצאים כעת. קורבן התמיד היה קורבן עם קביעות, כל יום ויום שני כבשים, אחד בבוקר ואחד בין הערביים, ובתלמוד כתוב שבי"ז בתמוז בטל התמיד. הדבר הזה מזכיר לנו כמה חשובה הקביעות. במיוחד בחופש הגדול אני מאוד מקדשת מסגרתיות ולו"ז ברור. שהיום יהיה יום והלילה יהיה לילה, ובכל זאת, גם אצלנו, הרבה פעמים ארוחת בוקר הופכת לארוחת צהריים שהופכת לארוחת ערב, הילד שואל: 'השניצל המחומם הזה של טבעול, הוא ארוחת בוקר או ארוחת צהריים?' עם ישראל בנוי על עבודה של תמידים כסדרם, בוקר, ערב, צהריים. וכשאין את הדבר הזה, כשבטל קורבן התמיד של המקדש, זה גם סיבה עמוקה לצער החורבן".
האזינו לראיון המלא מתוך 'הבמה שלך' עם יונת קפלן:
