מהכובע ועד הקליטה המשובשת במטוס, התקשורת הישראלית - קווים לדמותה | דעה

ההתייחסות הנבזית של תקשורת השמאל לנסיעתו של נתניהו וושינגטונה, הצליחה לזעזע גם כאלו שכבר מזמן אינם צרכנים של ערוצי ההרס והתבהלה השקריים בישראל. משהו בנסיעה הזו הוציא את עיתונאי, פרשני וכתבי השמאל מדעתם. והפעם, הם לא הצליחו להסתיר זאת.

לכולנו היה ברור עוד קודם הנסיעה המדוברת – קל זה לא יהיה. האנשים ששנאתם לנתניהו אכלה את אחרון פירורי השפיות שעוד נותרו בהם, לא יתנו לשנוא נפשם להתהדר בהופעה בינלאומית מפוארת במקום המשפיע ביותר בעולם, מבלי לשטוף את מוחם של צופיהם בקשקושים נוסח: "טיסת התענוגות של נתניהו ורעייתו" או "החטופים נמקים בעזה ואותו זה לא מעניין", וכן הלאה כיד הדמיון הטובה עליכם.

ראש ממשלת ישראל, ומה זה משנה מי הוא, ממריא לביקור חשוב במעצמה הגדולה בעולם בזמן מלחמה, על הפרק השבת החטופים וחיזוק משמעותי למאמץ המלחמתי בעזה, וכל מה שהם מצאו לעסוק בו זהו כובע 'הניצחון המוחלט' שצולם מונח ליד רה"מ ורעייתו במטוס 'כנף ציון'. או כמו שצווח באיבוד שליטה חבר הכנסת הרפורמי גלעד קריב "הכובע האווילי, המטופש והליצני".

עוד באתר:

די למחלוקת

אבי מימרן במונולוג נוקב במהדורה: "אנא סיתמו את הפה"

אבי מימרן

אל תפספסו

מערכון משעשע: כשגולדקנופף ביקש מיץ בבצ'יק

יוסי חיים

הכרות ראשונית

הבמה הפתוחה: להקת 'שליחעס' חושפת את הקסם

קובי ברומר ומנדי וייס

חשיפה במהדורה

לראשונה: גדולי ישראל מציבים דרישות גם לאלו שיתגייסו

אבי רבינא

בל תטעו רבותי. כותב השורות אינו נאיבי. בטח לא בענייני שיווק והמסתעף. זה שנתניהו הוא איש התקשורת והשחקן מספר אחד בישראל – לי אין ספק בזה. מי שקצת קרא על היהודי בן ה-74 יודע טוב מאוד כי תעלולים שיווקיים הם ארוחת הבוקר שלו. יכול מאוד להיות שהוא ניסה לקדם מיזם של איש תקשורת ימני הקרוב לליבו, הגיוני.

אבל אתם, מה גורם לכם לצאת מדעתכם? לאן התדרדרתם? התלונות שנשמעו מכיוונם של העיתונאים שצורפו לפמליית רה"מ, משקפות איבוד שפיות מוחלט. אחד מהם טען כי לגודל הפלצות, הקליטה בחלק בו שהו נתניהו ורעייתו במטוס הייתה משופרת מהקליטה בחלק בו הם שהו. עיתונאי אחר התבכיין כי את אנשי התקשורת המסכנים, הושיבו מאחור, בעוד את רה"מ ורעייתו הושיבו בקדמת המטוס, אין גבול להתעללות.

השיח האובססיבי סביב מטוס 'כנף ציון', משל מדובר בספינת תענוגות אותה נתניהו ורעייתו מנצלים לטובתם האישית, בלתי נתפס. "איך בכלל הם מסוגלים לדרוך על רגלי כבש המטוס המפואר בעוד החטופים נמקים במנהרות בעזה?", צקצקו העיתונאים בצדקנות תוך התרווחות על כיסאות המטוס. כמה צביעות.

לאחר תשעה חודשים בהם החטופים נשבו בפעם השנייה בידי השמאל הישראלי, שבאופן מעורר בחילה משתמש בהם לצורך קמפיין מתוקשר וממומן כנגד ממשלת ישראל והעומד בראשה, חשבנו כי החטופים המסכנים הם הדבר הקדוש ביותר, אז חשבנו.

משפחות החטופים שהצטרפו לנסיעת רה"מ, בהם נועה ארגמני ואביה, זכו לקיתונות של בוז מפיהם של עיתונאי השמאל ועוד אנשי שמאל רבים. חלקם טענו שהם 'חרפה' ו'צריכים להתבייש', המהדרין טענו כי 'מוטב שנועה ארגמני הייתה נשארת בשבי החמאס'. כמי שקרא כמה הודעות של אנשי שמאל מבחילות כנגד ארגמני ואביה, הרשו לי למנוע מכם את תיאורי ההקאה שכמעט ויצאו אל הפועל.

למען ההגינות נאמר כי חלק מחברי הכנסת המזוהים עם מטורפי השמאל, כמו יאיר גולן למשל, לא ראו בעין יפה את ההתקפות והביטויים העלובים כלפי החטופה שרק לא מזמן חולצה מתופת הגהינום ויצאו להגנת ארגמני ואביה. הם ביקשו מהחוליגנים להרפות, לא לפני שהצדיקו את הטענות כי "זוג הנהנתנים יצאו לנסיעה מיותרת על גבם של החטופים".

אינני יודע אם הסיבות לכל הנ"ל הוא חוסר הרצון לנצח במלחמת הקיום של עם ישראל, מה שגורם להם להתפלץ לנוכח משפט אחד – "הניצחון המוחלט", או השנאה העיוורת לבנימין נתניהו שמעבירה אותם על דעתם ומסוגלת לגרור אותם לפסים כה רדודים. כך או כך, הם איבדו כל רסן. אין שום דבר קדוש יותר.

הציבור החרדי צריך לשאת עיניים ולהודות על כך שאינו צורך תקשורת מרעילה, תבוסתנית ובעיקר מבאסת. כן, אנשים שצופים ערב ערב בערוצי תקשורת השמאל המשדרת רוח תבוסה ושום רצון לניצחון, סובלים מדכדוך וייאוש. אנחנו מאמינים בניצחון, ולפחות ברצון לנצח.

התקשורת הישראלית, קווים לדמותה.