תגליות מרגשות חדשות נחשפות בימים אלה בחפירות הארכיאולוגיות לגילוי שרידי בית הכנסת הגדול בוילנה מהמאה ה-17, שנחרב בשואה. כחלק מהעונה החמישית של החפירות, נחשפה לראשונה רצפת בית הכנסת הגדול, שהסתבר כי עוטרה בפרחים בצבעי אדום, שחור ולבן. כמו כן, התגלה חלק מעזרת הנשים ומאגרי מים ענקיים ששימשו להזנת מים כשרים למקוואות הטהרה ששימשו את הקהילה. בחפירה התגלה גם אחד מעמודי הענק שהיו חלק מהמראה האייקוני של במת התפילה בבית הכנסת, כשהוא ממוטט על צידו – עדות לעוצמת החורבן וההרס המכוון שעבר המקום לאחר 300 שנות פעילות רצופות.
בחפירות – מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכיאולוגיה הליטאית (Kultūros paveldo Išsaugojimo pajėgos) קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא , הסתבר גם כי קירות בית הכנסת היו מעוטרים; החפירה גילתה שרידים של קטע קיר, שעליו עיטור בכחול ואדום.
בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה -17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה. בימיו הטובים, בית הכנסת היה מוקף בקומפלקס של מקוואות ומוסדות קהילתיים שיצרו מרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – זה היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, את בנין מועצת הקהילה, את בית הרב אליהו – הגאון מווילנה, דוכני בשר כשר, את ספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת ועוד.
עוד באתר:
המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הגרמנים הנאצים, מאוחר יותר שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים, ובית הספר מודרני נבנה במקום.
בעונת העבודה בשנת 2015, הראו תוצאות סקר ראדאר חודר קרקע שרידים משמעותיים של בית הכנסת מתחת לפני השטח,– ומאז, התקיימו 5 עונות חפירה במקום, החושפות את עברו העשיר של המתחם.
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מאגודת הארכיאולוגיה הליטאית, "השרידים המפוארים שאנחנו מגלים – בימת בית הכנסת שנחשפה בעונת החפירה הקודמת – כמו גם העיטורים הצעוניים של הרצפה והקירות- מקימים לחיים רגעים בחיי תהילה תוססת שגוועו באחת. העושר והחיות שאנחנו פוגשים – לצד חורבן עמודי ענק מרשימים שקרסו במהלך הרס בית הכנסת על ידי הנאצים והרוסים, מספרים את סיפורה הטראגי של קהילה שחיה כאן במלוא עוצמתה, ואיננה עוד".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "החפירה החשובה שמתנהלת בליטא בשנים האחרונות בהובלת צוות של ארכיאולוגים מרשות העתיקות הישראלית וליטאים, מקבלת משנה חשיבות השנה, לאחר ה-7 באוקטובר. למול האנטישמיות הגואה ונסיונות הסילוף וההכחשה, עומדת אמת אחת – בלתי ניתנת לכיסוי – פשוטה וטראגית, שמספרת על קהילה שלמה ומפוארת שנכחדה בשל שנאת יהודים. לעולם לא עוד".
