השבת היא שבת מברכים חודש מנחם אב, ו'משנכנס אב ממעטין בשמחה' אומרים רבותינו בסוף מסכת תענית, ומרן השולחן ערוך פוסק כן אף להלכה. בעל 'יסוד ושורש העבודה' מזהיר שלא לדבר שיחה בטלה בימים האלו. מדוע? כי זה יביא את האדם לידי צחוק. בסדר נהורא השלם שיצא בווילנה עם ההגהות של רבינו הגר"א, מוסיף שגם לא לאכול משנכנס אב כל מיני פינוקים ודברים שהם בגדר מותרות מעבר לנצרך, כדי לא להפר את האבלות.
האשל אברהם מבוטשאטש כותב שנשים לא ילבשו תכשיטים של שבת בתשעת הימים כחלק מאות האבלות. מרן המשנה ברורה מביא בשם רבינו האר"י הקדוש, שבנוסף למה שפסק מרן שיש לבכות בחצות הלילה על חורבן בית המקדש, בתשעת הימים יש לבכות שיעור של כחצי שעה גם בחצות היום. מרן החיד"א, המובא בשערי תשובה כותב, שהכוונה בחצות היום לומר תיקון חצות, כמו שאומרים בלילה. וכך נהגו תלמידי מרן החתם סופר בפרהסיה. למרות שהדבר לא נהוג בפועל כיום, ואם כן, אז בצנעה. כמו שכותב רבי דוד שפרבר בספרו אפרקסתא דעניא, שאם נוהגים את הדבר, אז לא בפרהסיה, אלא גדולי תלמידיו וצאצאיו של מרן החתם סופר, שכך הנהיג.
מכל זה נשכיל עד כמה יש בימים האלו לכאוב על הגלות, על צער השכינה. בספר מקור חיים לבעל החוות יאיר, מזהיר שלא להיכנס בימים האלה למקומות של סכנה. השדי חמד, רבה של חברון, כותב שיש הסכמה שכתב אותה רבי חיים פלאג'י, בהסכמת הקהל וגדולי הרבנים, שבימים האלה לא ללכת אפילו על שפת הים, או על שפת הנהר, מחשש סכנה.
עוד באתר:
הצורך למעט בשמחה נאמר בדברי הרשות, אבל בלימוד התורה, תפילה וקיום מצוות צריך לקיים בשמחה, 'פקודי ה' ישרים, משמחי לב', אדרבה. כתב המגיד מקוז'ניץ זי"ע בשם רבו מרן הנועם אלימלך זי"ע שכל רודפיה – רודפי ה' השיגוה בין המצרים, כי הקב"ה נמצא בזמן הזה מחוץ לפלטרין שלו. וזה זמן שאפשר יותר להתקרב אליו. כמו שכותב המהרש"א במסכת בכורות שהכ"א ימים של ימי בין המצרים, הם כנגד הכ"א יום שבין ראש השנה להושענא רבה. הרבי משידלובצא בספרו תולדות אדם כתב שמי שמתקן את עצמו בימים האלו ידע בוודאות שהוא יחתם לחיים טובים ולשלום בימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.
מתוך התוכנית 'דרך חיים', התוכנית משודרת מדי יום חמישי בשעה 21:00.
האזינו לדברים המלאים:
