ערב תשעה באב: ערב תשעה באב, סמוך לסוף היום, אוכלים סעודה מפסקת. ואסור לאכול בה שני מיני תבשילים, ואפילו בישל דבר הנאכל כמו שהוא חי – נקרא תבשיל לעניין זה.
ולכן, לפי מנהגנו לאכול בסעודה המפסקת ביצה מבושלת או עדשים, שזהו זכר לאבלות, והרי אכלנו תבשיל אחד בלבד, אין לאכול בה שום תבשיל אחר, וישביע רעבונו בלחם עם מאכלים של חלב או פירות.
יש נוהגים לטבול פרוסת לחם באפר ולאוכלו.
עוד באתר:
נוהגים לאכול את הסעודה המפסקת בישיבה על גבי קרקע, ויש שכתבו על פי הסוד להפסיק בבגד ששם בינו ובין הקרקע (ושרפרף נמוך משלושה טפחים דינו כקרקע). ולא משום אבלות אלא כדי שיהא ניכר שזו סעודה שפלה, אך אין צריך לחלוץ מנעליו
בשעת האכילה.
תפילת ערבית בתשעה באב: בליל תשעה באב מתפללים תפילת חול כרגיל, ואחר תפילת שמונה עשרה אומרים קדיש וקוראים במגילת איכה ואומרים קינות על החורבן, והיום הוסיפו קינה על השואה שפקדה את עמנו בימי מלחמת העולם השנייה באירופה. ואחר הקינות אומרים 'ואתה קדוש'. והקדיש שלאחר זה אין אומרים בו 'תתקבל', וכן לאחר תפילת שחרית של תשעה באב אין אומרים 'תתקבל' בקדיש, אבל אומרים 'תתקבל' בקדיש שלאחר תפילת מנחה.
ליל תשעה באב מדליקים לפני העמוד בבית הכנסת רק נר אחד בלבד, מורידים את הפרוכת שעל ארון הקודש בבית הכנסת, ולמחרת במנחה מחזירים אותה למקומה.
