אחד מכל חמישה מודה כי נרדם לרגע ("ניקר") במהלך נהיגה או נסע ברכב בו הנהג נרדם לרגע, כך עולה מסקר חדש של עמותת "אור ירוק" שנערך בחודש פברואר 2014 באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. הסקר נועד לבחון את שיעור הנהגים אשר נהגו כשהם עייפים במהלך השנה האחרונה ולמעשה נרדמו על ההגה, ואת שיעור האנשים אשר נסעו ברכב עם נהג והבחינו כי הוא נרדם על ההגה.
מהסקר עולה כי 17% מהנהגים הודו שנרדמו לפחות פעם אחת בנהיגה בשנה האחרונה, עלייה של 5% לעומת השנה שעברה. 11% מהציבור שהשתתף בסקר מודה כי במהלך השנה האחרונה נסע עם נהג אשר נרדם על ההגה לפחות פעם אחת. בסך הכל, 20% מהמשתתפים בסקר – אחד מכל חמישה – ענו כי הם נרדמו במהלך הנהיגה או נסעו עם מישהו שנרדם במהלך הנהיגה.
עוד עולה מהסקר, כי צעירים עד גיל 35 ציינו בסקר בשיעור גבוה יותר כי נרדמו על ההגה. בנוסף נמצא, כי נשים וגברים מודים באופן זהה בכך שהם נרדמים לעתים בעת הנהיגה.
עוד באתר:
שמואל אבואב מנכ"ל עמותת "אור ירוק": "חום כבד ועייפות יכולים להוות מצב קטלני בכביש, ועל כן על המשטרה ומשרד התחבורה להגביר האכיפה על נהגים הנאלצים לעבוד שעות עבודה ארוכות בכביש. גם אם לנהג יש אחריות לנהיגתו, לא רק הנהג אשם אם חלילה מתרחשת תאונה. לעיתים דווקא הגברת האכיפה תמנע את דרישתם של המעבידים ובעלי החברות להעסיק נהגים שעות מרובות על הכביש".
באזור השרון – הנהגים העייפים ביותר במדינה
22% מהנהגים באזור השרון הודו שנרדמו לרגע לפחות פעם אחת בנהיגה בשנה האחרונה.
21% מהנהגים באזור המרכז הודו שנרדמו לרגע לפחות פעם אחת בנהיגה בשנה האחרונה.
16% מהנהגים באזור הדרום הודו שנרדמו לרגע לפחות פעם אחת בנהיגה בשנה האחרונה.
13% מהנהגים באזור הצפון הודו שנרדמו לרגע לפחות פעם אחת בנהיגה בשנה האחרונה.
12% מהנהגים באזור ירושלים הודו שנרדמו לרגע לפחות פעם אחת בנהיגה בשנה האחרונה.
בשבועות האחרונים, ישראלים רבים ובעיקר תושבי הדרום, לא ישנים היטב בשעות הלילה בעקבות האזעקות המעירות אותם משנתם. התוצאה היא, כי ישראלים רבים נוהגים ברחבי הארץ תחת עייפות ומחסור בשעות שינה. מחקרים בעולם גורסים כי גורם העייפות מעורב בכ-20% מהתאונות הקטלניות. ההבנה כי עייפות מהווה סיכון משמעותי בנהיגה ברורה גם לציבור. מעל 80% מכלל הציבור, ושיעור דומה מציבור נהגים, מסכימים עם הקביעה לפיה נהיגה במצב של עייפות הינה אחד מהגורמים העיקריים לתאונות הדרכים.
עייפות גורמת לירידה בערנות, להארכת זמני התגובה, לבעיות זיכרון, לירידה בקואורדינציה ולתהליך פחות יעיל של עיבוד מידע. לעייפות יש גם השפעות על צורת החשיבה. המוטיבציה להמשיך במשימה יורדת; התקשורת והאינטראקציה עם הסביבה נפגעת, האדם מתרגז מהר יותר ומגיב בצורה אגרסיבית יותר כלפי אנשים ודברים. במילים אחרות, עייפות גורמת ליכולת פעולה מופחתת ולירידה במוכנות לפעולה.
כל התפקודים הללו חשובים לביצוע משימת הנהיגה בצורה מדויקת ובטוחה. לכן, ניתן לצפות שעייפות תגרום גם לירידה בביצוע בנהיגה. ואכן, מחקרים שונים מאשרים זאת.
מחקרים כאלה בדרך כלל מתבצעים בסימולאטור שבו הנבדקים נוסעים למשך זמן ומרחק גדולים או שאסור להם לישון למשך זמן ארוך. על פי התוצאות, נמצא שאנשים עייפים מתקשים יותר בשמירה על המיקום בנתיב, הם חוצים את הסימונים לעתים קרובות יותר ומבצעים יותר תיקוני היגוי ובצורה פתאומית יותר. הנהגים גם מגיבים באופן פחות מדויק להאטה של נהג מלפנים.
רוב תאונות העייפות מתרחשות בכבישים ראשיים ובכבישים מהירים, בשעות הערב המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות לאחר נסיעה ארוכה. בדרך כלל מדובר על סטייה מהכביש או על התנגשות חזיתית עם רכב מכיוון נגדי. האוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה: צעירים עד גיל 25, אנשים בעלי הפרעות שינה, נהגים מקצועיים או כאלה הנוהגים למרחקים ארוכים ועובדי משמרות.
