
שר התפוצות עמיחי שיקלי מ'הליכוד' וחברי הכנסת משה סעדה, עמית הלוי, אריאל קלנר ואביחי בוארון שיגרו מכתב לשר הביטחון יואב גלנט שבו קראו להתפטר. העתק שלו נשלח גם לראש הממשלה בנימין נתניהו.
את המכתב הם פותחים: "מדינת ישראל מצויה במערכה קשה למול מרצחי חמאס, משטר הרשע האירני וגרורותיו בלבנון ובכל רחבי המזה"ת. בעת הזו תפקידה של הנהגת המדינה ככלל ושל שר הביטחון בפרט הוא לטעת רוח של חוסן בקרב העם וגבורה בקרב הגיסות הלוחמים".
"לצערנו בתקופה האחרונה, וביתר שאת בימים האחרונים, התבטאויותיך ופעולותיך משיגים את ההפך הגמור. במקום לפעול כדי לגבות מחמאס מחיר כבד על הרצח המחריד של שישה מחטופינו, אתה מבקש למעשה להרים דגל לבן ולהיכנע לדרישותיו".
עוד באתר:
הח"כים מאשימים את גלנט בהדלפות מהקבינט וכותבים לו: "בנוסף לכך ההתבטאויות המשתלחות וחסרות האחריות בפורומים הרגישים ביותר, והתדרוכים מדיוני הקבינט לעיתונאים בארץ ולכתבי חצר בחו"ל, מקשים על המאמצים לשחרור כלל החטופים, משרתים את הטרור הפסיכולוגי של האויב ומקרינים חולשה ומבוכה".
"נסיגה מציר פילדלפי היא הפקרות ביטחונית שאין הדעת סובלת והיא נובעת מאותו קוצר ראות שהוביל את צמרת המערכת הביטחונית ל-7/10. בו ברגע שנאבד אחיזה בציר, נהרות של אמל״ח ופעילי טרור יזרמו אל רצועת עזה, חמאס ישקם את כוחו במהירות, ירי הרקטות יחודש ובשונה מהבדיות שאתה וצמרת מערכת הביטחון מנסים למכור לציבור, אין שום ערבות שהתנאים המדיניים הבינ״ל יאפשרו לנו להחזיר את המצב לקדמותו ולהשתלט מחדש על הציר".
"לשם המחשה", מציינים שיקלי וקבוצת הח"כים, "למרות ההצהרות המאיימות, ישראל לא ידעה לחזור לרצועת הביטחון או לגבות מחיר כבד לאחר אירוע החטיפה ב-7.10.2000 בהר דב, והיא לא ידעה לחדש את האש אחרי שהופר ברגל גסה הסכם הפסקת האש בסיומה של מלחמת ההתשה באוגוסט 1970. חידוש לחימה ככלל ויציאה למערכה קרקעית בפרט הוא אירוע סבוך ומורכב מאין כמותו".
לטענתם, "חמאס דורש לא רק נסיגה מציר פילדלפי אלא גם את הפסקת המלחמה טרם השמדתו ואת נסיגת כלל כוחות צה"ל מכל רצועת עזה לרבות ממסדרון נצרים ומרחב הפרימטר. המשמעות של קבלת תנאים אלה היא אחת, מלחמת חרבות ברזל על מחיריה הכבדים בחיי אזרחינו וחיילינו תהפוך לעוד סבב לחימה בעזה. במשך שנים סיפרת איך חשת פספוס שלא נתנו לך, כאלוף פיקוד דרום, לסיים את המלאכה במבצע עופרת יצוקה, והנה ברגע האמת אתה עצמך מוכן לוותר על הכרעתו המוחלטת של חמאס. הכרעה כמו זו שעליה דיברת בתחילת המלחמה "כניעה או מוות"".
"לעם ישראל וללוחמיו מגיע שר ביטחון שיוביל אותם לניצחון ולהכרעה, שר שנאה דורש ונאה מקיים. שר ביטחון שלא נכנע לטרוריסטים אלא מכניע אותם ויהי מה, שר ביטחון שיודע שנפילת הבנים אותם הוא שלח לקרב אסור שתהא לשווא, שר שמכבד את הציבור ששלח אותו לממש מדיניות ביטחונית לאומית. אם עייפת מן הדרך ואינך מסוגל לעמוד איתן מול מבקשי נפשנו, אנו מפצירים בך ללכת ולשוב לביתך ולהשאיר את המלאכה הקדושה בידי אחרים המסוגלים לכך והראויים לדור הניצחון המופלא שהתגלה לנגד עינינו".
מי שאינו חתום על המכתב ומשמיע ביקורת דומה, הוא שר התקשורת שלמה קרעי.