ציר הרשע: רוסיה ואיראן יחתמו על הסכם שת"פ אסטרטגי

רוסיה ואיראן עומדות על סף חתימת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי מקיף, כך עולה מדבריו של קאזם ג'לילי, שגריר איראן במוסקבה. בראיון לסוכנות הידיעות טאס, חשף ג'לילי כי ההסכם עשוי להיחתם כבר בחודש הבא, במסגרת כינוס מדינות 'בריקס' בעיר קאזאן שברוסיה.

למרות שפרטי ההסכם טרם פורסמו באופן רשמי, מומחים מעריכים כי הוא יכלול שיתוף פעולה צבאי נרחב, לצד יוזמות משותפות בתחומי התחבורה והאנרגיה. מהלך זה נתפס כניסיון של שתי המדינות להתמודד עם הסנקציות המערביות המוטלות עליהן ולחזק את כלכלותיהן.

ג'לילי הדגיש כי העבודה על ההסכם הושלמה, וכעת מתנהלים תהליכים פנימיים בשתי המדינות להכנת המסמכים הסופיים לחתימה. הוא ציין שני תרחישים אפשריים לחתימת ההסכם: במהלך כינוס בריקס או בפגישה נפרדת במוסקבה או טהראן. "זהו אירוע עם משתתפים רבים אליו מוזמנים ראשי מדינות רבים. מעבר לזה – הנשיא פוטין הוא המארח וזהו הביקור הראשון של הנשיא מסעוד פזשכיאן ברוסיה", אמר השגריר.

עוד באתר:

עבר כל גבול

"חתיכת פרחח": עימות סוער בין אחמד טיבי לדובר

אבי יעקב

מרמות להר המנוחות

"טרוף טורף יוסף": המונים ליוו למנוחות את הבחור שנדרס

נתי קאליש

צאתכם לשלום

בעקבות התאונות: בחסידות שמים סוף לשיירת הרבי

נתי קאליש

בקבלת פנים לאסירים

ראש הישיבה בהתבטאות חריגה: "הם לא פחות מהיטלר"

נתי קאליש

דבריו של ג'לילי מתיישבים עם הצהרתו של שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, שאמר השבוע כי נותרו רק "פרטים טכניים" לפני חתימת ההסכם. הצהרות אלו מצביעות על התקדמות משמעותית בתהליך הדיפלומטי בין שתי המדינות.

ההתקרבות בין רוסיה לאיראן מעוררת דאגה במערב, שכן היא עשויה לחזק את מעמדן של שתי המדינות בזירה הבינלאומית ולהקשות על מאמצי הבידוד הכלכלי והדיפלומטי שלהן. יתרה מכך, שיתוף פעולה צבאי מוגבר בין השתיים עלול להשפיע על מאזן הכוחות האזורי, במיוחד במזרח התיכון ובמרכז אסיה.

עם זאת, יש לציין כי טרם התקבלה החלטה סופית לגבי מועד החתימה. השגריר הדגיש כי האפשרות לדחות את החתימה לפגישה נפרדת עדיין על הפרק. ללא קשר למועד הסופי, ברור כי הסכם זה מסמן שלב חדש ביחסים בין רוסיה לאיראן, ועשוי להשפיע משמעותית על הדינמיקה הגיאופוליטית באזור ומעבר לו.

ככל שמועד החתימה מתקרב, צפויה תשומת לב בינלאומית רבה להתמקד בפרטי ההסכם ובהשלכותיו האפשריות על יחסי הכוחות העולמיים. נותר לראות כיצד יגיבו מדינות המערב ושחקנים אזוריים אחרים להתפתחות משמעותית זו ביחסים בין מוסקבה לטהראן.