רחל ויצן ששכלה את בנה עמיחי הי"ד, חבר כיתת הכוננות בכרם שלום, שנפל בקרבות על הגנת הקיבוץ, מספרת על הדמות המיוחדת שהיה: "הוא היה מחנך, וקודם כל הוא היה אישיות בפני עצמו, מדהימה. איש משפחה, מסור, תמיד ילד אחד או שניים על הידיים, ונתן מקום מקום ענק לאישה".
"הוא היה איש גיבור, לא במובן הפיזי, הוא לא היה שרירן", אומרת האם השכולה, "הוא היה גיבור במידות, בדרך שהוא ניהל את חייו. הוא למד בישיבת הר המור, ואחר כך עבר לדרום,
לכרם שלום, וכל מקום הוא הלך לעבוד, הוא התנה את העבודה ביום חופשי, יום חמישי, כי הוא אמר שההטענה שלו זו התורה, הוא חייב להתחבר למטען פעם בשבוע".
"הוא היה נוסע מהבוקר ללמוד בישיבה והיה מגיע אלינו בערב אחרי שלמד עם אחיו כהכנה ללמוד עם בעלי שהוא ראש ישיבה ורב יישוב, ורק אחר חצות הלילה הגיע לביתו , זה גיבור בעיני. הוא חי כגיבור ונפל בגבורה".
עוד באתר:
היא מספרת על ההכנה של הקדוש עמיחי הי"ד לקראת הימים הנוראים: "לפני ראש השנה והחגים התכונן להיות שליח ציבור בקיבוץ ובעל תוקע מפני שאין הרבה דתיים בקיבוץ התפקידים נפלו על מעט אנשים. הוא התכונן לתקיעות ולימד הרבה אנשים על השופר וכו'. בדיעבד הבנו שזו הייתה הכנה להתעלות הגדולה ביותר", האם לא מצליחה לעצור את ההתרגשות.
"הם לא היו מזלזלים, בכיתת הכוננות, בכל הקשור להגנה על היישוב למרות שחדירת מחבלים היה הדבר האחרון שחשבו עליו בגלל הגדר העצומה שמפרידה מעזה. הם ידעו שפצמ"ר מגיע בהתרעה של שבע שניות אבל לא מחבלים".
היא סיפרה את קורות אותו בוקר מר ונמהר בו נרצח בנה הי"ד על ידי המחבלים: "היה נס שליד הגדר ניצב ג'יפ של הנח"ל שעיכב מעט את המחבלים לאחר שחדרו ליישוב ולצערנו נהרג שם חייל אחד ונפצע אחד קשה. ואז חברי כיתת הכוננות הוקפצה, הם חשבו שמדובר בחוליה של שבע מחבלים בסך הכל".
"כשהמחבלים הגיעו לבית משפחת שינגלר וניסו לפוצץ להם את דלת הממ"ד, ראו המחבלים את עמיחי שלנו וחברו ידידיה הי"ד וכך עזבו את המשפחה שם ונלחמו איתם וכך ניצלה המשפחה ממוות וודאי, בקרה הזה נהרגו עמיחי וידידיה הי"ד".
במענה לשאלה מה היה רוצה עמיחי שנעשה לעילוי נשמתו ענתה רחל: "לשים לב למה שאנחנו עושים, שום דבר לא קורה סתם. ולאחד את העם ולהעלות את רוח הגבורה".
האזינו לריאיון המרגש מתוך התוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג:
