חודש הרחמים

חודש אלול: בעיר הזו נהגו לתקוע בשופר גם אחרי ערבית

נהגו בקרב קהילות ישראל לתקוע בשופר במהלך ימי חודש הרחמים והסליחות – חודש אלול, מהם המקור והטעמים למנהג זה, באיזה שלב ביום יש לתקוע ומה דין המתפלל ביחיד, האם יכול לתקוע בשופר לעצמו?

הרב חיים איידלס

ו' באלול תשפ"ד, 09/09/24 18:21 עודכן: 19:19

א+

א-

תקיעת שופר, ארכיון | צילום: David Cohen/Flash90

כותב המגן אברהם: מיום שני של ראש חודש אלול תוקעים כל יום בשופר בסוף תפילת שחרית. ומדוע? כותב הטור בשם פרקי דרבי אליעזר, שבראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה: עלה אליי ההרה, לקבל את הלוחות האחרונות, את הלוחות השניות. ואז העבירו שופר במחנה, הודיעו שמשה עלה להר, כדי שלא יטעו שוב כמו שטעו בעבר כשעשו את העגל. והקב"ה נתעלה בשופר הזה, ככתוב 'עלה אלוקים בתרועה'. לכן תיקנו חז"ל שיהיו תוקעים בחודש הזה ובראש חודש, כדי להזהיר את ישראל לעשות תשובה. כמו שהפסוק אומר בעמוס: 'אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו'.

יש עוד סיבה לתקיעת שופר בחודש אלול והיא כדי לערבב את השטן. זאת אומרת, להוריד את ההשטנה שלו. מנהג בני ספרד שכבר מתחילים סליחות מיום ב' אלול, לתקוע תשר"ת, תש"ת ותר"ת, במהלך הסליחות באמירת י"ג מידות, ולא תוקעים אחרי תפילת שחרית. בכתבי האר"י, מה שידוע לנו, לא מופיע בכלל המנהג לתקוע אחרי שחרית.

כותב מרן הרמ"א, שהמנהג של העיר פראג, שהייתה מופלאה ביופי התורני שלה, היה לתקוע גם אחרי ערבית. היו שהבינו שהכוונה של מרן הרמ"א, אחרי מנחה, ולא אחרי ערבית.

מי שמתפלל ביחידות, כן יכול להקל ולתקוע. וכך נהג הרבי מליובאוויטש זי"ע, אם כי בעל הציץ אליעזר כותב בהרחבה שלא לתקוע ביחידות, וככה פסקנו כל השנים, עד שמצאנו בשו"ת שיח יצחק, שהוא כותב בהרחבה, שכשם שאומרים סליחות ביחידות, כך אפשר לתקוע גם ביחיד, כי המטרה היא לעורר את הלב לתשובה, וכך נהג, כאמור, מרן הרבי מליובאוויטש.

מתוך התוכנית 'דרך חיים' בקול חי, התוכנית משודרת בימי חמישי בשעה 21:00.

האזינו לדברים המלאים: