"שחורה אני ונאוה"

חידת הזברה: סוס לבן ופסים שחורים או הפוך?

לדעת לסלוח לעצמינו: "התחושה הזאת ש'לא מגיע לי' ממשיכה ללוות אותנו, אבל הקב"ה רוצה אותנו למרות הכל"

רחל פסטג

י"ב באלול תשפ"ד, 15/09/24 13:27

א+

א-

איילת בריטמן אלול

איילת בריטמן, מטפלת רגשית בגישת הגשטלט סופרת ויוצרת קלפים טיפוליים, משוחחת על ניקוי פנימי לקראת ימי הרחמים והסליחות ואומרת

"ניסיתי להבין לעומק את הסיבה לנטייה האנושית לשפוט את עצמנו לחומרה ואת האחרים לקולה, מה גורם לנו להרגיש כל כך רע עם עצמינו? וכמו תמיד, המקורות שלנו מספקים את התשובות הכי מדויקות, אז מצאתי מדרש נפלא, שבאמת יש הרבה מה להתעכב עליו, כתוב במדרש בראשית רבה, 'אמר רבי סימון, בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברות את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כתים כתים, מהם אומרים אל ייברא, מהם אומרים ייברא', יש שם ויכוח אם בכלל יש זכות קיום לאדם לא, אז הסוף אנחנו יודעות, כי אנחנו כאן, הקדוש ברוך הוא החליט והאדם נברא, אבל התחושה הזאת שלא מגיע לי לחיות ממשיכה ללוות אותנו".

והתחושה הזו מלווה אותנו לכל מקום. מוסיפה בריטמן: "אז עשיתי רק חמישה סלטים לשבת, למה רק חמישה סלטים? למה לא יותר? או רק עוגה אחת? תמיד נראה, כאילו אני לא מספיק. בפרט כשאנחנו מסתכלים סביבנו ורואים, הנה זאתי, במצב שלי או במצב יותר קשה משלי, והיא עושה ככה, ואיפה אני ביחס אליה?".

אבל הקב"ה רוצה אותנו למרות הכל, ולמרות כל המחשבות המחלישות והקולות המייאשים שבתוכנו.

"יש דיון פילוסופי, חצי בהומור חצי ברצינות, האם זברה היא סוס לבן עם פסים שחורים או שחור עם פסים לבנים, ומכאן הכל מתחיל, איך אני תופסת את עצמי, באיזה צבע, והקדוש ברוך הוא אומר, הזברה לבנה עם פסים שחורים, זה מה שאת, את לבנה, הכל בסדר, כשלת, נפלת, נכון, זה חלק מהתהליך, זה חלק מהעניין, עכשיו צריך לקום".

האזינו לראיון המלא מתוך תוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג:

תגובות