פעם, חבורת גנבים נתפסה ונידונה למאסר ארוך. משפחותיהם נשארו חסרות כל, וללא אמצעים לפרנס את עצמן. הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ברוחו הרחבה, דאג לפרנס את המשפחות במהלך שנות המאסר, ובכך הציל אותן מעוני ומצוקה.
לאחר שחרורם, הגנבים פנו לתושבי העיר מעזיבוז כדי למצוא עבודה, אך נתקלו בסירוב. תושבי העיר חששו מהעבר של הגנבים, ופחדו שהם עלולים לחזור על מעשיהם ולגנוב שוב. הגנבים, שחשו דחויים, ניסו לבקש צדקה, אך גם כאן נתקלו באדישות ובספקנות.
כאשר הבעל שם טוב גילה את המצב העגום של הגנבים ומשפחותיהם, הוא החליט להתערב פעם נוספת. תלמידיו ובני ביתו הופתעו מהמקרה, ושאלו כיצד יוכל לסייע לאנשים שנחשבים לרעים. הבעל שם טוב הסביר להם כי בשעת דחק כזו, אפילו גנבים יכולים לתרום לקהילת ישראל.
עוד באתר:
הוא הדגיש שכאשר דינים קשים מתגברים על העם, שיפוטים קשים יכולים לסגור את שערי השמים. התרומות שהוא מעניק לגנבים עוזרות לשבור את המנעולים הללו ולפתוח את שערי השמים, ובכך להקל על מצוקת כלל ישראל.
