רשת ישיבות חב"דיות בשם "תומכי תמימים" פרושה כיום ברחבי תבל ומחנכת לתורה וחסידות לגיונות של בחורים או כפי העגה – 'תמימים'. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הישיבות החב"דיות.
א. בעת סעודת המצווה של חתונת רבי יוסף יצחק שניאורסון, בעיר ליובאוויטש, הכריז אבי החתן רבי שלום דובער (שכינויו הרש"ב) מי שהיה האדמו"ר החמישי של חב"ד, על ייסוד של ישיבה חסידית בשם "תומכי תמימים".
ב. ההכרזה היתה בט"ו אלול (1897), אתמול לפני 117 שנים. הרש"ב כינס התוועדות בה לקחו חלק בכירי הרבנים של ליובאוויטש, זקני החסידות והגבירים. אלה לקחו חלק פעיל בחתונת בנו. בהתוועדות זו הודיע כי ברצונו להגשים חלום ישן, אליו נשא תפילה: רצונו לכנס קבוצת בחורים יודעי תורה, להקים עבורם ישיבה בה ילמדו גם לימודי חסידות.
עוד באתר:
ג. כעבור יומיים, בי"ח אלול, בחר הרש"ב ח"י התלמידים הראשונים לישיבה החדשה. הרבי פנה לחסידו ומקורבו ,הרב שמואל גרונם אסתרמן וביקשו ללמד האברכים לימודי חסידות.
ד. בי"ח אלול קיים הרש"ב סעודת שבע ברכות לכבוד בנו וכלתו. בדרשתו ציין בהתלהבות כי יום זה הינו יום הולדתם של מייסד תנועת החסידות הבעש"ט ושל רבנו בעל התניא, הרבי שייסד את תנועת חב"ד. הרש"ב ראה בייסוד הישיבה כעין הדלקת מאורות ברוח הבעש"ט והוא מקיים את ההבטחה של : יפוצו מעיינותיך חוצה והחשת ביאת המשיח.
ה. שם הישיבה נקבע כ "תומכי תמימים" ולאברכים קרא הרבי דאז, "התמימים". כוונת הרבי לציין כי התלמידים לומדים בישיבה תורה תמימה והכוונה לשלימות. האדמו"ר אמר: ב"תומכי תמימים" ילמדו גם "נגלה דתורה" והכוונה ללימוד הגמרא יחד עם פנימיות התורה שהיא החסידות.
ו. הרש"ב מינה את בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, שכונה הריי"צ, כראש הישיבה וביקשו להתחיל בשליחות זו מיד בתום שבעת ימי שמחת חתונתו.
ז. בעיקרון שיטת הלימוד בישיבת "תומכי תמימים" הייתה דומה אז, לסגנון הלימוד של הישיבות הליטאיות, בעיקר בלימוד הגמרא. נוספו לכך מטלות נוספות כגון: קביעת סדרים מיוחדים ללימוד תורת החסידות. סדר הבוקר, לאחר הטבילה, לימוד חסידות וריכוז המחשבה שיטה לה קוראים האברכים – התבוננות. רק אח"כ תפילת שחרית. בשעות הערב בתום לימוד מסכתות הגמרא הרגילה, חזרה לעיון בנושאי חסידות.
ח. הרש"ב הביע רצונו וכמיהתו כי תלמידי ישיבת "תומכי תמימים", לא יסתפקו אך ורק בלימודי התורה, בפנימיות ויתרכזו בתוך כותלי הישיבה. חלומו של האדמו"ר היה כי האברכים ישפיעו גם על סביבתם החברתית בחינת "השתתפות בעבודת ה' במסירות נפש לתורה,יראת שמים ועבודה שבלב,ללא ויתורים ופשרות". ואכן כעבור כמה שנים מאז ייסוד הישיבה, הגיעו תלמידיה לכל קצווי רוסיה, גרוזיה, אוזבקיסטו ועוד.
ט. ישיבות "תומכי תמימים" נפתחו בערים נוספות בעיקר ברוסיה הלבנה. המהפכה הקומוניסטית-סובייטית,גרמה לסגירת הישיבות או לירידתן למחתרת. אברכים שנתפסו נשלחו לעבודות פרך במחנות כפיה וחלקם נשפטו למוות. הריי"צ נסע לפולין ופתח ישיבת "תומכי תמימים " בבירתה ורשה (1921). אח"כ היגר לארצות הברית.
י. כשהגיע האדמו"ר השישי לבית חב"ד לניו יורק, אחת מפעולותיו הראשונות הייתה פתיחה של ישיבה גדולה של "תומכי תמימים", זו הייתה צמודה למרכז חב"ד שבברוקלין. ישיבה זו נחשבת עד היום לישיבה המרכזית של חב"ד, אליה מגיעים צעירי החסידות ללימוד ולו של שנה אחת. ישיבות חב"ד נפתחו במדינות ארה"ה וקנדה, בהמשך באמריקה הדרומית, באוסטרליה, אירופה וכמובן בישראל.
