"מדינת ישראל והחברה הישראלית נמצאות במאבק תרבותי חריף בימים אלה", כותב איתי אסמן בקבוצת 'סוללים דרך', "והמאבק הזה מנוהל על ידי שימוש ברעיונות עומק ובשפה. איך מצליחים במאבק? השלב הראשון הוא הכרת עולם התוכן והרעיונות, זה השלב הקל. השלב המורכב יותר הוא הכרת העורמה, המניפולציות ומשחקי השפה".
כדוגמה, הוא מדבר על מקרה היסטורי, "ארגון שלום עכשיו, שניכס לעצמו את המושג יקר הערך - השלום. האם יעלה על הדעת שמי שלא משתייך לארגון השמאל הרדיקלי הזה, הוא נגד השלום? בוודאי שלא. כי כולם מבינים שמאחורי מושג השלום, עומדת תפיסת עולם שמאל רדיקלית שכוללת ויתור על חלקי מולדת לאויב, הכלת טרור, שיטה תבוסתנית שנוסתה שוב ושוב ולא עבדה בלשון המעטה. אנחנו מתנגדים למושג השלום, אבל כפי שהוא מופיע בדרך של שלום עכשיו, ולא מתנגדים למושג השלום, לערך הנפלא הזה".
"עכשיו ניגש למושג ישן-חדש שנכנס לעולמנו הפוליטי. האחדות. האם אנחנו נגד אחדות? חלילה, כולם בעד אחדות. אבל כשאתה אומר אחדות, למה אתה מתכוון? עוד מונח ישן-חדש שנכנס לחיינו הוא הקיצוניים מול המתונים. ננסה לעשות סדר. בנוגע למושג קיצוני, הכל תלוי איך אתה מגדיר את האמצע. האמצע הוא הרי נקודת איזון בין שני קצוות".
עוד באתר:
"המושג דרך האמצע לקוח מאריסטו בהקשר של מידות הנפש. אריסטו סבר שאדם צריך להתרחק ממידות קיצוניות וללכת בדרך האמצעית. איך אריסטו קבע מה קיצוני? לפי תורת המוסר שלו. הרמב״ם לקח את המתודולוגיה שהאדם צריך ללכת בדרך האמצע, אבל לא לקח מאריסטו את תורת המוסר שלו. המוסר של הרמב״ם לקוח מהתורה, והיא מגדירה לו ולנו מי קיצוני ומי לא. לדוגמה, לפי הרמב״ם, אדם שלא מאמין בתורת משה או באלוקים, יוגדר כאדם קיצוני. אמור לי מה עולם הערכים שלך ואומר לך את מי תגדיר קיצוני".
"התקשורת, האקדמיה והמשפט שמעצבים לא מעט את תפיסת המוסר שלנו, מגדירים את כל מי שנמצא בימין כאדם קיצוני, ואת מי שנמצא בשמאל כאדם מתון בדרך האמצע. וכך גם באקדמיה. בכל פאנל אקדמי יוזמן איש שמאל קיצוני, איש שמאל אולטרה-רדיקלי, כלומר קיצוני מאוד, ואיש מרכז, נניח שיש דבר כזה, ולזה הם קוראים דיון מאוזן".
"כאשר תשאלו אותם למה אין איש ימין, הם יגידו, אנחנו נגד הקיצוניים. וכך נראה פאנל חדשות בערוצים 12 ו-13, יש שם רק מתונים, בלי קיצוניים". כאן אני אחלוק על איתי אסמן ואומר שלפעמים מביאים קיצוניים ממש מהימין, כדי להראות, הנה, תראו כמה הם הזויים ומטורללים, אבל את הדעה הרווחת, בעצם הדעה של רוב העם, של הגוש המאמין, החרדים, הדתיים, המסורתיים, לה אין ייצוג, בטח לא לפי משקלה באוכלוסייה.
הוא ממשיך וכותב, "ארגון 'הרבעון הרביעי', שהיו מי שחשבו שמדובר בארגון א-פוליטי, החליטו לקדם קמפיין ששמו ממשלת אחדות, עם שלטי ענק, בהרבה מאוד כסף, אלא שיש ראש מפלגה, לא משנה מה דעתכם עליו, שנעדר מכל השלטים האלה, קוראים לו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר".
"החידה, לא נעלמה מפעילי הרבעון הרביעי, ולשאלתם על כך, ענה יושב ראש הארגון יואב הלר: 'אני חייב לומר שכל העיסוק בבן גביר מפספס את הנקודה. דרך אגב, את עמדתי על בן גביר והנזק שהוא עושה למדינת ישראל, אפשר לראות בכתיבה שלי. אבל באמת שזו לא הנקודה'. סוף ציטוט. הלר התחמק מתשובה ברורה, ותחליטו מדוע לדעתכם עשה כך, בפלפול הארוך שלו".
"חבר הכנסת משה גפני אמר שהוא נגד ממשלת אחדות, ומיד הותקף ברשת החברתית של הרבעון הרביעי, 'לא ניתן לכם להוריד את ממשלת האחדות מהפרק, רק ממשלת אחדות', אמרו שם. אבל אז הגיעה תגובה מפתיעה של יושב ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן שכתב 'אין בכוונתי להצטרף לממשלה עם בנימין נתניהו. לא נהיה שותפים לממשלת חורבן הבית, ולא נסכים למכבסה של המחדל הלאומי הגדול ביותר מאז קום המדינה, עליו אחראית הממשלה והעומד בראשה'".
"גולן ביקש להסיר את תמונתו מהקמפיין המאחד של הרבעון הרביעי. הארגון הזה, שקיבל הזדמנות לחשוף את טוהר כוונותיו, פספס את ההזדמנות ומילא פיו מים. לא עלה בדעתם לתקוף את הדמוקרט יאיר גולן על כך שהוא מונע ממשלת אחדות. מוזר מאוד. אבל בואו נחזור למושגים מתון וקיצוני. האם יאיר גולן מתון? לפי עולם הערכים שלי, כותב איתי אסמן בסוללים דרך, הוא אדם מאוד מאוד קיצוני. הדעות שלו, ההתבטאויות שלו נגד הימין ונגד הדתיים, הניסיון שלו לחנך ציבורים מחדש, גם גסות הרוח שלו. אבל לפי עולם הערכים של הרבעון הרביעי, יאיר גולן הוא פוליטיקאי לגיטימי, בניגוד לבן גביר הקיצוני שעושה נזק".
"כל השנים בעיית האחדות נפתרה באמצעות הקלפי. המיעוט קיבל את עמדת הרוב בבחירות. הניסיון לעשות הסכמות רחבות של המתונים במסווה של אחדות, אלו סיסמאות שלא פותרות שום מחלוקת, אלא דוחות את הבעיה ואף מעמיקות אותה. והוא כותב לסיום, אם ארגון הרבעון הרביעי מבוסס על עולם הערכים של השמאל, אז איך כל כך הרבה אנשים נופלים בפח הזה? חשוב להדגיש, רוב האנשים שנופלים במניפולציות הללו, הם מהמגזר הדתי-לאומי שחרט את האחדות על דגלו, אבל זיהוי עורמה פוליטית, לא הצד החזק שלו".
"יש בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, הרבה מאוד מאמרים שמדברים על מעלת האחדות, אבל לא כל מי שרוממות האחדות בגרונו רוצה באמת לעשות אחדות. אם פילוסוף המאמין שטבע האדם הוא טוב מעיקרו ילך לשוק, סביר להניח שהמוכר יצליח לרמות אותו בקלות. כשמגיעים לסוגיות פוליטיות מעשיות, צריך עורך דין ממולח שמבין השתמעויות, ולא רק סיסמאות".
"מהי אחדות אמיתית? כל אחדות מחויבת להיות סביב ערך מסוים. יש גם אחדות בין חבורת גנבים ומשפחות פשע. גם בתוך האדם, האחדות בין הנשמה לגוף, היא לא שביום מקשיבים לנשמה, ובלילה לגוף. ממשלת אחדות היא לא ועד בית, הרי על מהות הבית אנחנו מתווכחים. צריכים להסכים על עולם רעיונות. מדינה יהודית, או מדינת כל אזרחיה, זה האירוע כאן. וגם בנוגע למלחמה, האם צריך להמשיך את המלחמה או לעצור אותה, או לקדם עסקה בכל מחיר. כשאין אחדות בסיסית סביב הסוגיות הללו, לא יכולה לקום ממשלת אחדות".
האזינו לדברים המלאים, מתוך 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר:
