חודש כסלו בפתח, וחג החנוכה הקרב ובא כבר נוקש על דלתותינו. באוויר נישאים ניחוחותיהן המתוקים של הסופגניות, המאכל היהודי המסמל יותר מכול את חג האורים. שלל סופגניות ססגוניות, בשלל צבעים וטעמים, מפיצות את ריחן המשכר ומבשרות את בואו של החג המאיר, להודות ולהלל.
ומומחה הכשרות הרב יוחנן רייכמן, מאיר ומחכים אותנו בחשיפת הסערה שטלטלה את עולם הכשרות.
הסופגנייה שהתהפכה.
עוד באתר:
על סופגניות לא מהודרות שפיארו את שולחנות מסיבות החנוכה למהדרין מן המהדרין - בהסתרה.
סיפור דרמטי על מפעל סופגניות באשדוד, שאלה הלכתית אחת, ומחלוקת שהסתתרה בתוך טיפות השמן הרותח.
ימי החנוכה התקרבו, ואשדוד כבר לבשה חג.
במפעל הסופגניות הגדול שבעיר עבדו מסביב לשעון. אלפי סופגניות זהובות, תפוחות ומפתות יצאו מדי יום מפס הייצור, בדרכן אל חנויות, בתי מדרשות ושולחנות החג של אלפי משפחות המתאבפים למסיבות החג, וערבי הלביבות.
אך דווקא בשעה שהמפעל נערך לשיא הפעילות, צעדה לה משלחת הרבנים אל תוככי המפעל לסיור כשרות, ביקורת פתע, הילוכם בנחת פוסעים להם הוגי חוקי חורב בינות הציוד המכני הכבד לאורך כל תהליך הייצור ולפתע אחד מהחבורה מבקש לעצור מיידית את פס הייצור, אבל מיידית.
ומבקש מחבריו להצטרף אליו אל ירכתי המפעל לצורך התייעצות.
נכון שלכאורה נראה הכל תקין הבצק נלוש במכונות. הסופגניות עוצבו באופן אוטומטי הן צנחו אל תוך סירי השמן הרותח. והטיגון כולו נעשה באמצעות חשמל, ללא מגע יד אדם.
אך שימו לב הנמיך קולו כממתיק סוד, בזוית העין שמתי לב אומר צורבא מרבנן זה לחבר מרעיו, הסופגניות, לאחר שנופלות אל תוך השמן, צריכות להתהפך כדי להיטגן גם מצדן השני.
גם הפעולה הזאת נעשתה באמצעות מנגנון אוטומטי.
כמעט כולן.
כמעט.
מפעם לפעם, סופגנייה אחת חומקת לה מן המנגנון, ונשארת על צדה האחד, וממשיכה להיטגן מבלי להתהפך.
ובאותם רגעים, עומד שם פועל ישמעאלי, מתבונן בסופגנייה הסוררת, שולח את ידו והופך אותה.
וכאן התעוררה שאלה אחת, לכאורה טכנית, שהעמידה את כל המפעל בסימן שאלה.
תנועה אחת. רגע אחד. סופגנייה אחת.
האם הסופגנייה הזאת נאסרה משום בישולי נכרים?
המחלוקת שמסתתרת בתוך הבצק
הרבנים נותני הכשרות התיישבו לדון.
הרי עיסת הסופגנייה היא עיסה עבה, ממש כעיסת לחם. וכבר נחלקו רבותינו הראשונים בדינה של עיסה כזאת, כאשר אינה נאפית בתנור אלא מתבשלת במים או מיטגנת בשמן.
רבנו תם סבר כי עיסה עבה כזאת שומרת על דין פת, ומברכים עליה המוציא וברכת המזון.
אולם רבנו שמשון סבר שאין לה דין פת, וברכתה מזונות, שהרי לא נאפתה ולא באה לכלל לחם.
ומרן השולחן ערוך, בסימן קס”ח, פסק בסתם כדעת רבנו שמשון.
וכאן החלה הסערה.
אם הסופגנייה אינה פת, אלא מאכל מבושל או מטוגן הרי לכאורה יש לדון בה משום בישולי נכרים.
והרי לא די בכך שהמפעל כולו פועל באמצעות חשמל.
באותה סופגנייה בודדת, שנשארה על צדה האחד, הייתה התערבותו של הפועל הישמעאלי.
הוא שהפך אותה. הוא שהשלים את הטיגון. והוא שהביא אותה לידי גמר מלאכתה.
ואפילו לדעת הפוסקים שדינה כאפיה, אבל פת ישראל בבית ישראל דינו כבישול גוי ולא כאפיית גוי כדברי הש"ך בסימן קיב' ס"ק ז'
האם אפשר להעניק הכשר למפעל שלם, כאשר בכל יום עלולות להימצא בו סופגניות שנאסרו?
שאלות. חששות. מפעל שלם על כף המאזניים.
העובדה שהיהודי מדליק את האש מועילה להתיר את הטיגון רק לדעת הרמ"א כלומר האשכנזים, אבל לדעת מרן הבית יוסף כלומר הספרדים הסופגניות אסורות.
הדיינים לא הסתפקו בשאלה הראשונה.
האם הסופגנייה שנאסרה היא חתיכה הראויה להתכבד, שאינה בטלה אפילו באלף?
או דינה כדבר שבמנין שגם היא אינה בטלה באלף?
וייתכן הרעים בקולו ראש המערכת שדינו כנולד בתערובת ואז אין דין חתה״ל ודבר שבמנין משום שצד זה של הסופגניה משלימה את מסעה בשמן רק אחרי כמה דקות מזמן פעולת ההפיכה של אותו ישמעאלי ורק אז הופכת לראויה לאכילה ושם היא כבר מעורבת בסופגניות מותרות.
כאן ביקש רשות אחד הרבנים מופלג עצום בתורה להאיר, אין דין דבר חשוב בבישול גוי, והם הסופגניות אכן מתבטלים,
האם בשישים? או ברוב? גם בזה חולקים הפוסקים.
ואם צריך שישים האם נגד כל השמן שבמטגנת כדברי המחבר בסימן צב סעיף ח או רק כנגד הכמות הספוג בה?
והאמת נשמעה קול התורה מהאי צורבא בצד דרום הרי פעולתו של הנכרי רק גרם שהצד השני יתבשל מהר יותר, ובלעדיו בסופו של יום ודאי שהסופגניה היתה מטוגנת וראויה לאכילה וזה לא אוסר משום משום בישולי גויים.
והאם אפשר לצרף את כל הספקות יחד, ולמצוא פתח הלכתי שיאפשר את המשך פעילותו של המפעל?
באותם רגעים, הסופגנייה כבר לא הייתה רק סופגנייה.
היא הפכה לזירת התנגשות בין שיטות הראשונים, בין פסיקות הפוסקים, ובין הצורך להעמיד את ההלכה על תילה לבין המציאות המורכבת של מפעל תעשייתי מודרני.
בין הרבנים הייתה שאלה אחת שלא נתנה מנוח:
האם אכן אין דרך להתיר?
האם מפעל שלם, שמעסיק עובדים רבים ומספק סופגניות לאלפי יהודים, מוכרח לעמוד בפני סכנת אובדן ההכשר בגלל אותן סופגניות בודדות?
ההוראה ניתנה מיידית לסלק את הגוי מעמדתו ותפקידו ולהעמיד שם יהודי בלבד שעם בני ישראל יזכו לברך ולשבוע מטובה של הסופגניה בחג החנוכה למהדרין מן המהדרין כראוי וכיאות ללא פקפוק ונדנוד קל.
ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים.
לאתר הכשרות של הרב רייכמן
קישור ל"חדר הוראתי" – שאלות ובירורים, מידע והתייעצות, בתחום "כשרות המטבח היהודי ומוצרי המזון בעידן הטכנולוגי".
