מלחמה בהלה פחד חשש, מה יהיה?
בואו ונלמד זווית ראייה יהודית.
לעם ישראל תמיד ישנה אמונה ותקווה, זו לא נאיביות זו תרופה מוכחת על פי כללי חשיבה מדעית.
עוד באתר:
יש פחדים יש חששות, יש מציאות מאיימת מבחוץ.
אבל בפנים = בלב במחשבות, זה הזמן, ללמד את עצמנו להוכיח לעצמנו להוכיח לילדים שלנו להוכיח לעולם כולו.
אנו חוששים אנו מפחדים, אבל הפחד הזה לא משתק אותנו, הפחד לא מגביל אותנו, הפחד מניע אותנו לתפילה לאחדות. הפחד אצלנו הוא לא שיתוק אלא הוא פחד שהופך לדחף.
אנו מפחדים אנו סובלים אנו מתמודדים ואנו אמיצים ומתגברים.
החוזקה היא לא האדישות!
החוזקה היא הידיעה שכן – יש אירועים מפחידים אבל אנו ממשיכים בעשייה בתוך הפחד, יש דחף בזמן הפחד.
בואו ונחליט שאנו מודעים למצב מודעים לחשש אבל בנוסף לחשש ובנוסף למודעות הזו אנו גם מודעים לכח בנפש שנקרא תקווה.
אנו נעבור את התקופה הזו, הזמן הזה יעבור, השאלה היא 'איך'??
האם שהתקופה תעבור נהיה עם פחדים וטראומות
או שנהיה עם עוצמה שגם למרות הפחד ועם הפחד המשכנו להיות ערכים עוזרים מסייעים תומכים חושבים על האחר...בידינו הדבר.
מסופר על רבי יהושע בן חנניה שהיה ברומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי ואפילו השיער שלו מסודר יפה מאד...
הלך ועמד על פתח בית האסורים [כדי לבחון אותו]. אמר: "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים"? [רבי יהושע ציטט תחילית של פסוק מישעיהו פרק מב].
ענה אותו תינוק ואמר: אין אף אחד שיכול לפגוע בנו, הקב''ה הוא מוביל את האויבים והוא גם יציל את האוהבים, בידינו הדבר להתחזק ולצאת מבית האסורים אז אמר רבי יהושע בן חננחה: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. אמר שהוא פודה אותו בכל ממון שיש
אמר שהוא משקיע בו, הוא יהיה מורה הוראה בישראל, ואכן זה היה רבי ישמעאל בן אלישע.
הסיפור הזה מתאר את מצבם הנורא של ישראל מיד אחרי החורבן.
לא מעט יהודים, גברים, נשים, נוער ואף ילדים מצאו את עצמם בשבי הרומאים.
אמר רבי יהושע בן לוי, הוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים כלומר שהוא שומר על נפשו ואינו בוכה ומיילל באופן שהעיניים נפוחות מבכי, ולכן הוא נקרא טוב רואי.
וכיוסף הצדיק בהיותו בבית האסורים מצא חן בעיני שר בית הסוהר, והיה מסלסל בשערו, לא היה נראה כשבוי באותה שעה.
יפה עינים וטוב רואי הכוונה היא אנשים של תקווה.
המותג של יהודי – זו התקווה!
השם הנרדף של יהודי, אפילו שהוא נרדף – זו התקווה
זה השם של היהודים.
היהודי לא מסתכל על המצב הקשה כפי שהוא בהווה לא!
היהודי מסתכל רחוק ומאמין שיש להקב''ה תכנית ארוכה, גם הילד והוא ’יפה עיניים‘ שרואה בעיניו את החלק היפה שבאותו המצב, ולכן הוא טוב רואי, שאין רואים עליו שהוא נמצא במצב של גלות וחורבן, כי הוא מאמין שהמציאות הנוכחית היא כמו חבלי לידה והכנה לישועה וגאולה
אותו ילד לא אמר שהוא 'סתם' בשבי כי הרומאים באמת אנשים חזקים..לא!!
אלא הוא אמר – אם נשפר את המעשים, אם נוסיף עוד כח רוחני!! אנו ננצח גם בהיבט החומרי!!
גם את הרומאים נכריע!
לא להביט בצורה צרה...אלא להביט לאופק
אמר רבי יהושע בן לוי – הילד הזה במצב קשי, הוא בשבי, אבל הוא לא מאבד את עצמו, הוא לא מאבד את האישיות שלו.
אנו צריכים להרחיב מבט, לא לראות את האיומים ככח שמאיים עלינו, לא.
אלא כזרז לחזק את הנפש בעוד אמונה תקווה עשייה נתינה תפילה לימוד תורה.
אתם עדי נאום השם – מה שהוכיח את עצמו כ 3000 שנה – זו התרופה מוכחת הטובה ביותר שיש.
התקווה היא שורש המוכנות למאמצים ועשייה בשגרת החיים של האדם.
