מתח וציפייה גדולה בחסידות מפוארת בירושלים לקראת חג הסוכות הבעל״ט, יברך או לא יברך, כן או לא: האם האדמו״ר שליט״א יברך על אתרוג שהוענק לו בשנה שעברה, למרות שהרמ״א בשו״ע פוסל אתרוג זה לברכה, בעקבות פסיקה מחודשת של הגאון הגדול רב הקהילה. מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בחשיפה מרתקת, פרשה המגיעה לנקודת רתיחה בימים אלו ממש.
כבר בחודש אלול אשתקד (תשפ״ג) זכה ר' שמריהו יהודי אמיד המתגורר בקליבלנד אוהיו שבארצות הברית, להשיג אתרוג מהודר ביופיו אשר עין לא ראתה כמוהו עבור רבו שליט״א כאשר הוזיל מהונו $3,600 עבור אתרוג זה. ושמחתו רבתה עד מאד. אך ביו״ט הראשון של חג הסוכות (תשפ״ד) בעת נטילת לולב הופרה שמחתו, כאשר ראה כי על השולחן שהוצב ליד הרבי מונחים אכן ד' מינים מהודרים, אך לפי כל הסימנים זה לא האתרוג שלו.
תיכף אחר התפילה ערך שיחת בירור דחופה עם המשב"ק. הגבאי הבטיח לברר ולשוב אליו עם תשובות ברורות באופן הכי מידי. מה שהתברר הוא כי הניחו אתרוג מיוחד זה במקום 'הכי שמור' שאפשר, ובהיכנס החג לא הצליחו למצוא אותו.
עוד באתר:
ר׳ שמריהו התהלך נסער וכאוב, אך הרבי הרגיעו ונסך בו טללי תחיה ושמחה, ושמחת החג נחגגה בהתעלות יתירה.
עברו מספר חודשים, בתחילת חודש ניסן, על קו הטלפון ברחוב university parkway שבקליבלנד המשב"ק: 'אתה יושב?' הוא שואל את בעל הבית, 'לא תאמין מה שאספר לך, במסגרת הכנות הבית לפסח נמצאה האבידה הרבנית מצאה את היהלום האבוד שלך, האתרוג המהודר שהענקת לרבי מונח אחר כבוד מאחורי אחד ממדפי הספרים, כנראה התגלגל לשם עקב מדף רעוע שזז ממקומו, וזו הסיבה שהוא לא נמצא בתחילת חג הסוכות'.
הפלא הגדול הוא שעם פתיחת הקופסא התגלה האתרוג במלוא הדרו, הזמן לא רק שלא גרע מיופיו אלא אדרבה, מראהו הפך לזהוב יפהפה, 'האם הרבי יוכל לברך עליו בחג הסוכות הבעל״ט, כלומר בעוד חצי שנה?' תהה והרהר בקול ר׳ שמריהו, 'אשאל את הרבי' ענה המשב״ק, 'ואעדכן אותך בהקדם'.
המשב״ק ניגש לרבי והציג את שאלת החסיד. הרבי הרהר קמעה וביקש להתייעץ עם רב הקהילה, גאון אדיר וירא שמים מופלג, חיש הונח על השולחן שולחן ערוך או״ח עב כרס אשר דפיו הצהיבו משקידה יתירה בו, וכך קרא בפניו בסי' תרמ"ח בסעיף א': 'דיני אתרוג היבש, ומוסיף הרמ״א בהגהתו במילים ברורות: "ואתרוג שהוא משנה שעברה – ודאי יבש הוא ופסול"!. מה דעת תורה אומרת? שאל הרבי. האם יש מקום להקל? ניסה הרבי לברר.
הרב ביקש שהות להתעמק בנדון ולפתע משמים אורו עיניו: בשו״ע הרב של האדמו"ר הזקן מביא את פסיקתו של הרמ"א בזה הלשון: "ואתרוג שבירך עליו בשנה זו – אין לבודקו כלל בשנה האחרת, שבוודאי ימצא יבש"!
הפלא הוא – בעל התניא מדגיש ש"גזירת היבש" שגזר הרמ"א על אתרוג שעברה עליו שנה הוא בתנאי שמדובר ב"אתרוג שבירך עליו בשנה זו"! כלומר דייק הרב שאם לא בירכו עליו – אין כלל בעיה, גם לפי דעת הרמ"א!!
וכך הסביר ונימק, שחזקת היבשות קיימת רק אם האתרוג היה בשימוש, שאז "יד הכל ממשמשין בו" בכל הנענועים והתפילות – כל אלה בצירוף הזמן הרב של שנה שלימה אכן מביאים את האתרוג לבית הפסול! אך אם מדובר באתרוג שלא היה "חשוף" לפגעי השימוש והנלווה לו – אין שום חשש ושם פקפוק לברך עליו למרות שעברה שנה שלימה, בתנאי כמובן שהאתרוג יחזיק מעמד ויישאר במצב של הדר עד סוכות הבא. ושמחתו של ר׳ שמריהו לא ידעה גבול.
וכעת לקראת חג הסוכות הבעל״ט (תשפ״ה) הדריכות והסקרנות בשיאה בקרב החסידים בפרט ובקרב רבני וגדולי ישראל בכלל. האם ינהגו לפי ההוראה המחודשת אם לאו.
אגב, מוסיף הרב יוחנן רייכמן, פטנט לשמר אתרוג: מכניסים לתוך קופסת זכוכית גדולה את האתרוג וגם נר נשמה. מדליקים את הנר וסוגרים את הקופסה עד שתהיה אטומה – והנר נכבה משום שהחמצן נגמר בצנצנת. עכשיו האתרוג יישמר לשנה ויותר בגלל שאין חמצן שמאיץ את פירוק החומרים והמולקולות שבו.
