טיל פגע בבית חרושת וייצר מכונית חשמלית?

בפסח אנו אוכלים מצה זכר ליצ"מ זכר לבצק  שלא הספיק להחמיץ, גם בסוכות מתמקדים בענין מצוות סוכה שלדעת רבי אליעזר היא כנגד ענני הכבוד ולדעת רבי עקיבא היא כנגד הסוכות שישבו בהם בנ"י במדבר

לדעת רבי אליעזר מובנת מצות הסוכה שהיא כנגד ענני הכבוד יש חשיבות גדולה לענני הכבוד.

אבל לפי דעת ר"ע שהסוכה היא זכר לסוכות שהיו לבנ"י במדבר מה מיוחד בכך?

הרי לא הייתה אפשרות לבנות בית במדבר הם היו חייבים לבנות סוכות במדבר, אז מה מיוחד לדעת ר"ע כשהיו בנ"י במדבר והם בנו לעצמם סוכות?

באותה מידה אפשר לשאלות בעניין מצות אכילת מצה שהיא המצווה המרכזית בפסח  גם  אפשר לשאול.

למה צריכים לעשות זכר לדבר לכאורה 'שולי', למה עושים זכר לכך שלא היה זמן לבצק להחמיץ והיו צריכים לצאת בחיפזון הרי היו ניסים הרבה יותר גדולים.

 

עוד שאלה יפה בספר קדושת לוי, הוא שואל על המועדים שחוגגים מדרבנן חנוכה ופורים, מה המיוחד בהם משאר הניסים והנפלאות שאירעו במהלך הדורות לעם ישראל?

הרי הרבה נסים היו לעם ישראל במהלך הדורות.

כמו שארע בזמנו של יהושע בן נון שעמדה החמה מלכת וירדו אבני אלגביש

למשל בזמן חזקיהו המלך שעשרות מיליוני חיילים של סנחריב מתו בלילה על ידי שפתח הקב"ה אוזניהם ושמעו את שירת המלאכים מתו בבהלה.

ואם כן יש לחקור מה המיוחד בניסים שהיו בתקופת החשמונאים, וגם בזמן מרדכי ואסתר שדווקא עליהם קבעו חג…?

היו ניסים גדולים הרבה יותר במהלך כל הדורות…

אומר הקדושת לוי, נהדר = עושים זכר לנס רק אם  יש אתערותא דלתתא.

וזה  יסוד עצום.

אנו לא עושים חגים למען הקב"ה… כל יום אנו צריכים להודות להקב"ה על עצם הקיום והחיים שלנו, על עצם זה שאנו רואים מול העיניים שלנו עולם מופלא כ"כ.

מכונית לא נוצרה במקרה גם לא בניין, המקרה לא מייצר, אם היה 'מקרה' הוא רק הורס מה שלא מתוכנן פשוט הורס.

אם ילד קטן מערבב חומרים הוא לא מייצר תרופה או תבשיל טעים.

קוף שמשחק עם כינור לא מנגן מנגינה יפה…כל מה שהוא במקרה, הוא נראה 'במקרה' אין בו השקעה אין בו חכמה = אין בו עניין…

טיל שפגע בבית חרושת לא מייצר מכונית חשמלית.

מערכת החשיבה שעל בסיסה אנו חיים יום יום, היא מערכת חשיבה שרואה מה שנעשה 'במקרה' = שאין בו חכמה מה שנעשה בחכמה הוא מעניין מוסיף ותורם.

דיו שנשפך במקרה יוצר כתמים ולא אותיות כתובות, קל וחומר שלא יוצר טקסט חכם ובעל תוכן.

ככל שהחפץ הניצב לפנינו מורכב ומתוחכם יותר כן  הוא מוכיח על חכמת יוצרו.

הדברים פשוטים, הם לא נאמרים לאינטילגנציה של האדם, כי האינטילגנציה של האדם מבינה את הדברים האלה.

הדברים נאמרים למערכת היצרים והרגשות וההרגלים של האדם, שהם מנסים להתעלם מהמידע הפשוט הזה.

היקום כולו על מרחביו העצומים הגלקסיות כל צבא השמים כדור הארץ וכל אשר בו מפלי מים ויערות עד פסגות הרים עטויי שלג חיות טרף, תאי החיים על כל עשרות אלפי הסוגים שלהם,  הד.נ.א ויסודות החומר שבודאי הם מורכבים יותר ממצלמה מטלפון חכם ככל שיהיה  ממכונית או ממטוס.

יש אין סוף פלאים עצומים טמונים בעולם, ניקח דוג',  התא נע בין 0.1מ"מ ל 0.01מ"מ.

התא הקטן הזה הוא כמו עיר שלימה שבה יש מפעלי יצור והרבה דרכי תעבורה, העיר מוקפת חומה אלקטרונית ויש לה מיליוני פתחים מבוקרים שנפתחים או נסגרים בפני חומרי גלם שונים שנצרכים או שאינם נצרכים לתא, הכל נעשה כביכול 'לבד'.

הפתחים נפתחים ונסגרים על פי מידע שמתקבל ממרכז הבקרה הוא הד.נ.א של התא.

במידה ויש צורך בחומר מסוים בכמות מסויימת הפתחים הרלוונטיים ישארו פתוחים עד כניסת הכמות הנדרשת בדיוק… ואח"כ  ייסגרו השערים של התא

חומר שהגיע לאחד ממיליוני הפתחים ואינו נדרש. ההוראה הניתנת ממרכז הבקרה היא שלא להכניסו בשום אופן.

כל החומר הנכנס נע במסלול מדויק שמוביל אותו, לאותו מפעל שזקוק לו לשם הייצור.

באותה מידה אבל בצורה הפוכה מיליוני השערים פותחים שעריהם מפני חומר פסולת שמגיעים אליהם מתוך התא על גבי סרט נע ומאפשרים להם לצאת החוצה

ועוד בתוך התא יש כמו הרבה מפעלים פנימיים שמייצרים חומרים חשובים שמועברים לאזורים אחרים בגוף

יש אין ספור רחובות שבילים ופרוזדורים שמתוכננים בסדר מופתי בתא ובחיבור בין התאים בגוף האדם וכך נוצרים חיבורים בין התאים, כל תא הוא מפעל והוא מייצר מה שהוא מיצר והוא מעביר לתא אחר והוא מקבל מתא אחר

ועוד  התא משתנה בין סוגי הבעלי חיים ובין הצמחים למיניהם.

תא דם של פיל  שונה מתא  של  עלה או מתא דם של האדם.

גם בבעלי החיים או הצמחים מבנה התאים ותיפקודם שונה האחד מהשני.

לדוגמה התאים שמרכיבים את הלב שונים מן תאי הכבד

במרכז התא צפון הקוד הגנטי שמורכב ממליאירדי סימנים וקודים ועל פיו ישק כל דבר

בקוד הגנטי רשומים כל התכונות של בע"ח

הצורה של הגוף צבע העיניים צורת הרגלים

סוג השיער של האדם רגישות למחלות

ויש אפשרות עוד לדבר על תא האדם מאות שעות

נס ופלא!!

כל יום אנו מודים להקב"ה על הבריאה

כל הנשמה תהלל על כל נשימה ונשימה הוי מודה לו. אז להודות להקב"ה – זה כל יום  – כל הזמן.

מהם המועדים?

המועדים הם חג למען…למעננו!! על כך שאנו עשינו נס!!

אנו עשינו שינוי!

בזמן שעם ישראל עצמם עושים פעולות על טבעיות.

על כך יש חגים.

בחנוכה זה היה  מתתיהו ובניו שיצאו למלחמה במסירות נפש נגד אימפריה המולכת על כל העולם הכל למען קדושת עם ישראל.

בזמן מרדכי ואסתר כשעם ישראל צמו שלושה ימים ועשו התקהלות גדולה בצום בכי  ואמירת תהילים ותחנונים למען קדושת עם ישראל, מסי"נ.

על זה יש מועד וחג כדי לעורר בנו את חשיבות מעשיי ויוזמות האדם, אתערותא דלתתא.

תזכורת לעם ישראל למען יתעוררו ליבותיהם ללמוד מהמעשים המשמעותיים של אבותינו

מה  שאבותינו הקדושים שהם פעלו מתוך מסי"נ.

לכן בתפילת על הניסים אומרים בימים ההם בזמן הזה.

מה שהיה  =יכול גם להיות כעת.

אנו רוצים להתחזק בגישה, מה שהיה זה עד היום, מה שהקב"ה אז התייחס לעשייה של עם ישראל ותיגמל, מה שהיה אז 'בימים ההם' כן יהיה ביום הזה וגם בימי העתיד!

זה לימוד שכל אחד יכול לעורר את ההשגחה העליונה על ידי יוזמה ועשייה.

בבחינת 'הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור'.

היו הרבה נסים במדבר, היו נסים של מן, באר אבל אנו עושים זיכרון וחג לענני הכבוד = סוכות – למה?  כי אנו עושים זכר לנסים האנושיים של עם ישראל!

חג המצות על המסי"נ =מצה על שום שלא הספיק בצקם להחמיץ

זה מסמל את זיכרון האמונה התמימה

שעם שלם יצא בלי אוכל כולם עזבו את מצרים ללא מזון כך כתוב על בנ"י שהם יצאו ממצרים, הם סמכו על הקב"ה באופן מוחלט.

ואפילו צידה לא עשו להם.

אומר רש"י  שלא אמרו בנ"י איך נצא למדבר בלא צידה? אלא הלכו והאמינו באמונה תמימה בה'!

על זה אמר הקב"ה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

לכן לפי ר"ע עושים את הסוכות לזכר הסוכות שבנ"י עשו, שזו המסי"נ של בנ"י הם לא סמכו על ענני כבוד אלא אמרו אנו יוצאים על דעת שיהיו לנו סוכות שאנו נבנה זו מסי"נ!!

ועל המסי"נ הזו אומר ר"ע יש לעשות סוכה

בנ"י היו באמונה חזקה ואפילו שההיגיון לא מבין איך יחי' כל הקהל הגדול הזה בלי מזון ומחי'… מ"מ הלכו אחרי הקב"ה.

וכמו שאומרים בתפילת ערבית,  אמת ואמונה.

זו אמת, אבל לא מבינים איך אפשר ליישם את האמת הזו, אז יש פה גם 'אמונה'.

אמונה שנוכל ליישם את האמת הנכונה בשגרת החיים.

לכן בלילה  – בחושך שלא רואים, שעיני השכל לא רואות איך פותרים את הבעיה…

העולם הזה דומה לחושך

בכל אופן – אנו אומרים אם זו האמת, אז אנו מאמינים שנצליח להתמודד, אנו מבינים שאנו צריכים להאמין, אנו לא פתי יאמין לכל דבר

אנו מבינים שהשכל מוגבל ואם זו אמת אז תגיע האמונה והמסירות למען אותה אמת אפילו בלילה בחושך, לכן בלילה אחרי ק"ש בתפילה של ערבית אומרים אמת ואמונה.

וכך במהלך שהותם במדבר

כשנאמר להם שישובו ויחנו על פי החירות קבלו מה שאמר להם הקב"ה .

כאשר נאמר להם לעבור בים, הם עברו בים, גם אם לא בבת אחת אבל הם כן עברו בים, בזכות זה הם עלו ונתעלו עד שנעשו ראויים לגמרי לגאולה בקריעת ים סוף.

וכמ"ש (משלי) 'הולך בתום ילך בטח' וכתוב (משלי) 'צדקת תמים תישר דרכו'.

אז לא מיד רואים תוצאות אבל  כן בטווח ארוך רואים תוצאות.

יש פיוט של שחרית ליום ב' : 'אשרי אנוש יעשה זאת יחשב לו כשומר כל התורה' (אשרי יעשה זאת, מצוות סוכה)

הרבה שאלו, למה מצוות סוכה היא כנגד כל התורה.

הפירוש הפשוט הוא על בסיס הגמ' במס' ע"ז שלעתיד לבוא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר כל מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו

מיד מתקבצים ובאים עובדי כוכבים ומבקשים גם לקבל שכר

אז אומרת הגמ' שהעמיד הקב"ה את האומות  =  במבחן על קיום כל מצוות התורה איך? על ידי שנתן להם לקיים מצות סוכה.

מזה למד הפייטן ששקולה מצות סוכה כנגד כל מצוות התורה.

אבל אומות העולם לא יעמדו במבחן, הם יהיו בתוך הסוכה והקב"ה יוציא את השמש בגבורתה ואח"כ הם יצאו מהסוכה וייבעטו בסוכה, אז הם ייכשלו במבחן, הקב"ה בחן את אומות העולם האם הם יכולים ומסוגלים לקיים את כל התורה כולה, והמבחן יהיה מצוות סוכה, כי מצוות סוכה היא יסוד היהדות, מדוע?

הגמ' בסנהדרין (קי) אומרת שאמר רבי יוחנן שמעלת דור המדבר שהוא מהדורות הגדולים ביותר, בגלל האמונה שלהם 'זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר'

וגם בתנא דבי אליהו (פכ"ג) שלא היה כמעלת דור אנשי המדבר, היו מאמינים ובוטחים בהקב"ה.

אומר המדרש מכילתא כדאית האמונה שהאמינו בי ויצאו ממצרים – אקרע להם את הים ואומר המדרש שוב את הפסוק זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

שבעה ימים במדבר ובכל אופן הם עדיין מאמינים בהקב"ה, אז הקב"ה בקע להם את הים מול המצרים.

ורש"י (בדברים האזינו לב י) אומר על הפסוק ימצאהו בארץ מדבר…אומר רש"י

מצא הקב"ה את עם ישראל נאמנים, הם היו נאמנים שיצאו ממצרים למדבר, והוא מביא את הפסוק זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר ולכן זכו בנ"י לתורה.

בחג הסוכות אנו חוגגים לדעת רבי עקיבא דווקא לזכר הסוכות שעשו בני ישראל במדבר… משום שבשעה שיצאו ממקום ישוב = מצרים –  למדבר שהוא ארעי

בנ"י יצאו עם סוכות שהם עשו לעצמם, זו המסי"נ של עם ישראל, שהם יוצאים עם סוכות שלהם, זו ההגנה שלהם, אדרבה לפי ר"ע יש את עיקר הנס, שהם יצאו עם הסוכות שלהם.

על ידי אתערותא דלתתא הפעילו מלמטה למעלה את יד ה' עד שהמשיכו על עצמם את ענני הכבוד בפאר והדר

רבי עקיבא מתמקד בפעולה שעם ישראל עשו באתערותא דלתתא = הסוכות שישבו בהם במדבר בביטחון גמור בהקב"ה

ורבי אליעזר שם דגש על התוצאה הסופית ענני הכבוד הרוחניים שירדו עליהם מלמעלה והשרו עליהם שכינה בהיותם במדבר.

ולכן החג עצמו הוא סביב הסוכה, הסוכה של ר"ע לא ענני הכבוד, אלא המסי"נ של עם ישראל במדבר שהם יצאו למרות שלא הקיפו אותם ענני הכבוד.

החג סובב סביב המסירות נפש שהסתפקו במצה (פסח) ובסוכה (סוכות)

על מסירות נפש ועל כך עושים חג לזיכרון על אמונתם וביטחונם

ונעמיק על ידי זיהוי הבדלים בין פסח לסוכות

בחג הסוכות אנו מצרפים את הרשע יחד עם כלל ישראל על ידי שאוגדים את הערבה עם שאר ארבעת המינים.

הערבה סמל הרשע.

ואילו בפסח מקהים לרשע את שיניו.

דבר שני  בחג הסוכות מוזכרת המילה שמחה בתורה שלוש פעמים ושמחת בחגך והיית אך שמח ושמחתם לפני ה' אלוקיכם.

בפסח לא מוזכרת השמחה.

ועוד הבדל: בחג הסוכות פטורות הנשים ממצות ישיבה בסוכה מה שאין כן בפסח כולן חייבות באכילת מצה.

ויש להבין מהו פשר השוני הגדול בין החגים הללו שהרי הם נחגגים על אותו מאורע יציאת מצרים!

אומרים רבותינו בתורה אנו מוצאים את השמות של פסח וסוכות בתורה לפי התקופה פסח זה אביב

שבועות זה קציר

סוכות זה האסיף

מה בין זמני החקלאות לבין המועדים האלה.

אומרים רבותינו.

השמות האלה מסמלים שלושה שלבים של הצמיחה בעם ישראל.

בפסח   האביב התבואה רק החלה לצמוח כך עם ישראל רק התחילו את ההתהוות שלהם.

ולכן התבואה הזו היא רק למאכל בהמה לא למאכל אדם לכן  בפסח מביאים את מנחת העומר שהיא משעורים מאכל בהמה.

שבועות זה  הקציר אחרי חמישים יום זכו לדרגה אלוקית הם חזו עין בעין בגילוי את השכינה במעמד הר סיני ואז היו ממש כמו התבואה שבשדות שלאחר חודשיים היא כבר בשלה לגמרי וראויה למאכל אדם.

לכן בחג שבועות מביאים את שתי הלחם שהם עשויים מחיטים שהם מאכל אדם.

אבל התבואה שבשדות למרות שהיא כבר נתבשלה…בכל אופן –  עדיין בחודש סיוון אי אפשר לאצור אותה במחסנים למה? כי היא עדיין לחה, ואם יאחסנו אותה היא עלולה להרקיב לכן ממתינים עד תשרי שתתייבש, כלומר משאירים את התבואה קצורה שתתייבש בגורן מהשמש ורק בסוף הקיץ מכניסים אותה למחסן

ואז מגיע חג האסיף = חג הסוכות

בזמן זה הושלמה משמעות הגאולה

גם התבואה שבשדות אף על פי שכבר נתבשלה לגמרי בחודש סיוון עדיין אי אפשר לאצור אותה במחסנים כיון שעודנה לחה ואם יאחסנו אותה מיד בקצירתה, היא עלולה להרקיב לכן ממתינים עד חודש תשרי כדי שהתבואה הקצורה תישאר בחוץ ותתייבש בגורן מהשמש ורק בסוף הקיץ מכניסים אותה למחסן.

וחג האסיף הוא המשל כלפי עם ישראל שלאחר קבלת התורה בחג השבועות רק חלפו להם ארבעים יום וכבר חטאו בעגל למה הם חטאו? כי הם עדיין לא היו מבחינה רוחנית בשלים לגמרי.

להוציא עם שלם ממצרים אפשר ביום אחד בט"ו בניסן וגם את התורה אפשר לתת ביום אחד.

להוציא את בנ"י ממצרים אפשר ביום אחד

אבל להוציא את מצרים את ההרגלים של תרבות מצרים מעם ישראל זה לוקח הרבה יותר זמן, זה תהליכים של 'שבע יפול צדיק וקם'.

 

כדי שעם שלם יפנים שה' הוא האלוקים צריך ארבעים שנה של שיעורים באמונה מוחשית על ידי ניסיונות ואתגרים ובחירה ב'אמת' למרות הקשיים.

אז בנ"י יצאו ממצרים – בפסח

קיבלו תורה בשבועות

אבל התהליך של קבלת התורה אחרי נפילות משברים ושוב לבחור באמונה זה בא לידי ביטוי מיום כיפור ואח"כ בסוכות.

חג הסוכות הוא 'הקציר' הרוחני חג הסוכות הוא השלב האחרון והגמר של תהליך ארוך.

לכן חג הסוכות הוא זמן הקציר זמן השמחה.

-ראש השנה ויום הכיפורים הם תשובה מיראה ואח"כ חג הסוכות הוא  מסמל תשובה מאהבה.

לכן רק בחג הסוכות מוזכרת המילה שמחה שלוש פעמים ובפסח אין אזכור לשמחה כלל כי  בפסח עדיין לא היו ראויים להיות עם ה'

זו הייתה הכנה גדולה שיצאו ממצרים.

בחג השבועות קיבלו תורה לכן מוזכרת השמחה רק פעם אחת אבל הם עדיין לא הוכיחו שהם עם שחי עם התורה.

רק בחג הסוכות כשכבר היו בסוף התהליך של ארבעים שנה במדבר, שספגו אמונה אז הושלם התהליך, לכן מוזכרת בו המילה שמחה שלוש פעמים.

על פי זה נבין שנשים חייבות במצה וארבע כוסות כמו שבפורים אף הנשים היו באותו הנס! ולכן חייבות כולן במקרא מגילה! כך גם בפסח הנשים יצאו ממצרים לכן הן חייבות במצות מצה.

מה שאין בסוכה, הן פטורות כי הסוכות הן לזכר ענני הכבוד שנסתלקו בשעה שחטאו ישראל בעגל וחזרו בשעה שעה שבנו את המשכן ולכן הנשים שלא חטאו כלל בעגל פטורות ממצות סוכה! כפי שאמר שלמה המלך אשה בכל אלה לא מצאתי! כלומר הנשים לא חטאו באלה אהליך ישראל וכיון שמעולם לא נסתלקו ענני הכבוד מהנשים הן פטורות ממצות סוכה.

וזה בעומק כי הנשים היו בשלות לגמרי וליבן היה טהור לעבוד את בוראן ולכן הן לא חטאו בעגל.

אצלן שלימות קבלת התורה הייתה בשבועות.

 

לכן אפשר להבין שבפסח אנו עונים תשובה קשה לבן הרשע אף אתה הקהה את שיניו

אבל ביום הכיפורים אומרים בתפילת כל נדרי אנו מתירים להתפלל עם העבריינים כלומר ביום הגדול והנורא איננו מחבקים את הרשע וגם לא מקהים את שיניו אלא מתירים לו להצטרף אלינו ובסוכות אנו לוקחים את הערבה סמל הרשע למה?

פסח הוא תחילת התהליך של התהוות עם ישראל שם אנו משתמשים  בשמאל דוחה אבל בסוכות ימין מקרבת.

 

בפסח ישראל רק הפכו לעם!! ועדיין לא היו מחוסנים!! לכן היה מוטל עליהם להתרחק מהרשעים לא להיגרר  אחריהם…

זו הסיבה  שמקהים לרשע את שיניו ואומרים לו אם היית במצרים  אתה לא היית נגאל!

אבל בחג הסוכות בסיום התהליך של עם ישראל שגדלו והפכו לעם ה'!

כעת כבר יכולים ישראל לאגד בתוכם את הרשעים.

אותה ערבה היא כעת ביד ימין עם שלושת המינים והאתרוג ביד שמאל.

כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

ובעצם זה גם תהליך שעובר האדם באופן אישי.