התנא השליך אבוקות של אור, ולא חשש לכבוד התורה

מובא במסכת סוכה: "תניא: אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור, וזורק אחת ונוטל אחת, ואין נוגעות זו בזו. וכשהוא משתחוה, נועץ שני גודליו בארץ ושוחה, ונושק את הרצפה וזוקף, ואין כל בריה יכולה לעשות כן".

מצינו כמו כן במקומות נוספים בדברי חז"ל, על גדולי תלמידי החכמים שהיו נוהגים בצורה דומה בעת שמחה של מצווה, כמו בשמחת חתונה, והיו רוקדים ומשמחים בצורה שלעין של אדם זר הייתה יכולה אולי להיראות כמעשה שטות, אולם הם לא חשו כלל לכך, ושימחו את הקהל בכל מאודם.

לכאורה, הדבר אינו מובן: דווקא רבן שמעון בן גמליאל, נשיא הסנהדרין, נהג בצורה כזו? איך הוא לא חשש לכבוד התורה? אם רוצים לשמח את הקהל, ניתן לשלם כמה פרוטות ללהטוטן שיעשה זאת!

עוד באתר:

שרים שלמה קרליבך

השבוע במוצ"ש חי: מקהלה ושני אחים זמרים

חיים קורץ

בחדרו בפוניבז'

צפו: ראש הישיבה ערך 'לחיים' לרגל הוצאת ספרו

נתי קאליש

אל תחמיצו

מאוכזבים מניצחון ממדאני? הפלייליסט עם זווית שונה

אלי ממונסי

תיעודים נדירים

חגיגות השחרור: ראה"י בירכו 'שהחיינו' ו'מתיר אסורים'

אלי יעקובוביץ

אין זאת אלא כי יש בכך מוסר השכל נפלא אשר רלוונטי לכל אחד, באיזה מעמד ומצב שיהיה, ואשר נוגע לעבודת ה' של כל אחד ואחד מאיתנו.

צפו בשיעור המלא