התנא השליך אבוקות של אור, ולא חשש לכבוד התורה

מובא במסכת סוכה: "תניא: אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור, וזורק אחת ונוטל אחת, ואין נוגעות זו בזו. וכשהוא משתחוה, נועץ שני גודליו בארץ ושוחה, ונושק את הרצפה וזוקף, ואין כל בריה יכולה לעשות כן".

מצינו כמו כן במקומות נוספים בדברי חז"ל, על גדולי תלמידי החכמים שהיו נוהגים בצורה דומה בעת שמחה של מצווה, כמו בשמחת חתונה, והיו רוקדים ומשמחים בצורה שלעין של אדם זר הייתה יכולה אולי להיראות כמעשה שטות, אולם הם לא חשו כלל לכך, ושימחו את הקהל בכל מאודם.

לכאורה, הדבר אינו מובן: דווקא רבן שמעון בן גמליאל, נשיא הסנהדרין, נהג בצורה כזו? איך הוא לא חשש לכבוד התורה? אם רוצים לשמח את הקהל, ניתן לשלם כמה פרוטות ללהטוטן שיעשה זאת!

עוד באתר:

בו ביום

צפו: ניצול שבי החמאס נכנס בברית וקיבל שמות חדשים

אלי יעקובוביץ

תיעוד תת קרקעי

צה"ל בתרגיל משותף עם האמריקאים מתחת למים

קובי פינקלר

להאיר מתוך חשכה

תיעוד מצמרר: ששת החטופים בהדלקת נרות חנוכה בשבי

פנחס בן זיו

מכת ברק ברכבת

סופת ביירון: לוחמי האש הצילו נהגים שנתקעו בשטפונות

אלי יעקובוביץ

אין זאת אלא כי יש בכך מוסר השכל נפלא אשר רלוונטי לכל אחד, באיזה מעמד ומצב שיהיה, ואשר נוגע לעבודת ה' של כל אחד ואחד מאיתנו.

צפו בשיעור המלא