התנא השליך אבוקות של אור, ולא חשש לכבוד התורה

מובא במסכת סוכה: "תניא: אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור, וזורק אחת ונוטל אחת, ואין נוגעות זו בזו. וכשהוא משתחוה, נועץ שני גודליו בארץ ושוחה, ונושק את הרצפה וזוקף, ואין כל בריה יכולה לעשות כן".

מצינו כמו כן במקומות נוספים בדברי חז"ל, על גדולי תלמידי החכמים שהיו נוהגים בצורה דומה בעת שמחה של מצווה, כמו בשמחת חתונה, והיו רוקדים ומשמחים בצורה שלעין של אדם זר הייתה יכולה אולי להיראות כמעשה שטות, אולם הם לא חשו כלל לכך, ושימחו את הקהל בכל מאודם.

לכאורה, הדבר אינו מובן: דווקא רבן שמעון בן גמליאל, נשיא הסנהדרין, נהג בצורה כזו? איך הוא לא חשש לכבוד התורה? אם רוצים לשמח את הקהל, ניתן לשלם כמה פרוטות ללהטוטן שיעשה זאת!

עוד באתר:

במפגש החריג

האדמו"רים הציגו את עמדתם; ראשי הישיבה לא השתכנעו

נתי קאליש ושלום שטיין

אסון בתאילנד

לפחות 12 הרוגים: עגורן קרס והרכבת ירדה מהפסים

שמעון כץ

אין נפגעים

תיעוד: מסוק צבאי התרסק בגוש עציון

קובי פינקלר

המשיכו להתפלל

עם אור ראשון: חודשו החיפושים אחר הבחור שנסחף בנחל

שמעון כץ

אין זאת אלא כי יש בכך מוסר השכל נפלא אשר רלוונטי לכל אחד, באיזה מעמד ומצב שיהיה, ואשר נוגע לעבודת ה' של כל אחד ואחד מאיתנו.

צפו בשיעור המלא