
ועדת הבריאות דנה בהצעת להארכת הצו המסדיר את ההתחשבנות בין קופות ובתי החולים עבור טיפולים במבוטחים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) הדגיש את חשיבות היציבות הכלכלית של בתי החולים, המתבססת, בין היתר, על התחשבנות קבועה עם הצרכנים הראשיים – קופות החולים. זאת בנוסף, לבדיקה מדוקדקת הנדרשת בהסדרי השכר החדשים, שאסור שיערערו יציבות זאת.
בדיון התבטאו מנהלי בתי חולים רבים על דרך ההתחשבנות, מועד התשלום של הקופות (שוטף+60) מול תשלום במועד של המשכורות והספקים, העלאות שכר צפויות לרופאים מול חוסר-שיפוי מהאוצר, וחובת הענקת הנחה לקופות על טיפולים וימי אישפוז. הם הזהירו כי מגבלות אלו – יביאו לקריסתם הכלכלית של בתי החולים.
עוד באתר:
נעמי טאפיא, רכזת התחשבנות במשרד הבריאות, סיפרה על סוגי ההתחשבנות השונים בעניין תרופות וטיפולים, והסדרי ההנחות הנדרשים ביניהם. טל סיני, מנהלת התחום הפיננסי במשרד, הדגישה את חשיבות יציבות בתי החולים, אך כיום ההכנסות של גופים אלו הם עדיין נמוכות מההוצאות – ומההוצאות הצפויות. "ברור שלמערכת האשפוז נדרשת תוספת תקציבית – ואנו במו"מ בעניין עם האוצר", אמרה. גאיה עופר, רכזת בריאות באגף התקציבים, הוסיפה כי מחירי הטיפול צריכים לשקף כמעט את העלות בפועל, וההנחה לקופות תופחת עד כמה שניתן. לדבריה, נערכת עתה עבודה על הגדרת מחירים מול טיפולים.
פרופ' יורם וייס, מנכ"ל הדסה, הדגיש את הפער של מאות מיליוני ₪ בהוצאות המרכז הרפואי מול ההכנסות מקופות החולים והאוצר. "האוצר מתייחס ל'הדסה' כבית החולים פרטי – אך דורש ממנו התנהלות ציבורית ואזורית, ולא מתחשב בהוצאות אלו". המשנה למנכ"ל יובל אדר הזהיר כי מדי שנה מופחתים בממוצע 10% מהחזר התקציב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ציין כי חובה לעדכן את הכנסת בעניין הציפיה של העלאת מחירים מול הסדרי השכר, קטי שיטרית (הליכוד) מחתה על יחס האוצר לבתי החולים הציבוריים, מאז ומעולם, למרות מצוקות הקורונוה והמלחמה, ואילו משה רוט (יהדות התורה) הזהיר כי כל הסכם עם האוצר בתחום יגע כתוצאה רק מהפעלת כוח.
יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן: "כל המהות היא השאלה האם יש מספיק כסף במערכת הבריאות? ואני אומר לכם חד משמעית שאין. כל האקסיומות המסובכות שדרכן מתוקצבת מערכת הבריאות והריקוד שמנסים לרקוד נובע מהעובדה שאין מספיק כסף למערכת הבריאות. אני רוצה להזהיר שאני שומע כבר קריאות לעזרה מרופאים שאומרים שהולכים לפגוע בתמחורים באופן שלמערכת בתי החולים לא יהיה כדאי לבצע ניתוחים ואנשים יאלצו למצוא מזור ברפואה הפרטית. בנוסף, הרפורמה באזורי אשפוז פגעה אנושות בכמה בתי חולים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית".
רועי בן משה, מנהל מחלקת הכלכלה במרכז הרפואי צפון (פוריה לשעבר) סיפר כי בחודש הקרוב יפתח – ע"פ החלטת הממשלה – מרכז שיקומי בן 162 מיטות אשפוז שיקומיות ו-30 מיטות יום. זה מרכז השיקום היחיד בצפון, וישרת כ-1.5 מיליון תושבים באזור הצפון. עלות הפעילות המלאה של מרכז השיקום היא כ-140 מיליון ₪, אך פעילות זו חדשה ולא נכללה בתקרות שנקבעו לבית החולים בחוק משנת 2021, חוק שהממשלה מתבקשת להאריכו לשנת 2025. לפי הקבוע בחוק, על פעילות שיקום מעבר לתקרה רשאי בית החולים לגבות לא יותר מ 30% מהמחיר הקבוע במחירון. הפעילות המלאה של מרכז השיקום נאמדת ב 140 מיליוני ₪, ועל פי החוק המובא לוועדה יחוייב בית החולים במתן הנחה של 70% שהם 98 מיליוני ₪ על פעילות זו. בן משה הזהיר כי בית החולים, שמחזורו הכספי עומד על 640 מיליוני ₪ כולל 'תקציב קבוע' מכוח החוק האמור, לא יכול לספוג הנחה נוספת בהיקף זה, והארכת הצו פירושה דחיית פתיחת מרכז השיקום.