לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
אין לי רצון לכתוב סתם דברים בטלים בחול המועד, שהרי אסור לכתוב סתם בחוה"מ ואפילו את הגליון עצמו, הכנתי ברובו לפני החג.
למרות שלשמח יהודים אינו דבר לבטלה, אך בכל זאת, ראו נא בעיתונים היומיים החרדיים, שעושים קטע ריק וכותבים 'מפני קדושת המועד', משהו כמו 'נישט צום שבת גערעדט' וכסיפור הידוע, ביהודי שכתב שלט על רכבו שהיא 'למכירה' ובליל שבת שאל אותו שכנו כמה הוא מבקש על זה? וענה לו 'נישט צום שבת גערעדט – 15 אלף', בסעודה שלישית שאל אותו השכן האם 'נישט צום שבת גערעדט' יש על מה לדבר על הנחה קטנה, ענה לו המוכר: לא רלוונטי 'נישט צום שבת גערעדט', כבר סגרתי בבוקר דיל עם בערל.
עוד באתר:
את הרעיון הזה אפשר להעתיק גם על 'נישט צום לשון הרע גערעדט' ועוד כהנה, אבל לא מומלץ לחפש היתרים, אפשר פשוט לקצר וזהו.
ראיתי בימי חיי אנשים רבים שעברו בושות וקיבלו תגמול של ילדים טובים במיוחד (אין נחתום מעיד על עיסתו, אני בתוכם), השבוע מצאתי את זה מפורש בפרשתנו, ואם תעברו על הגליון תמצאו את זה בווארט של 'ברוך מבנים אשר'
בגליון של ראשון של חג הסוכות שאלתי שאלה מדוע מתוך שבעת האושפיזין, רק שלושה הם שמות ידועים בש"ס של תנאים ואמוראים, ושלשתם עם אות י' – 'יצחק, יעקב יוסף', לא תירצתי היטיב, אבל עלה לי תירוץ כל שהוא וגם אותו תמצאו בגליון.
עומדים אנו בפרשה האחרונה בתורה, וכידוע, כפי שניתן לתקן בסוף על כל השנה, הרי השבוע זו ההזדמנות להדפיס הגליון וללמדו ותגלו אגב, מדוע בתחילת הפרשה נקט הכתוב בשלוש לשונות של 'בא, זרח, הופיע' שזה בעצם אותו רעיון של 'בא', מדוע הושלש בשינוי? ואיך יש בזה לימוד זכות גדול על בני ישראל? [email protected].
גם תמצאו בגליון הסבר נאה מדוע מסיים רש"י עם המילה 'שברת' שהיא מילה שלילית, ולא כפי שנוהג בהרבה מסכתות שמסיים בדבר טוב?
אלו ועוד הרבה בגליון שלפניכם, טעמו וראו כי טוב/
