"כשעשינו את ההקפות עם ספרי התורה ביישוב שלי בשמחת תורה בשנה שעברה, אני ידעתי שאנחנו על סיפה של מלחמה", אומר ל'קול חי' צבי יחזקאלי, פרשן לענייני ערבים, "רק מלשמוע את הפיצוצים, אני ידעתי שכל הדברים שחזינו אותם, בסופו של דבר קרו לנו, והתסכול הזה הולך איתי שנה שלמה, וככה היה גם בשמחת תורה, זו הייתה שמחה שמהולה בתסכול, שמהולה בעצב ובכאב הזה שאנחנו חווים".
"גם בשבת האחרונה, בצאת שבת, ראיתי את המתקפה באיראן ושאלו אותי, נו, הנה, זה קורה? זה עדיין לא קורה, אנחנו עדיין לא על הדרך, כי ההתפכחות שלנו היא דבר שלוקח זמן. רק עכשיו אנחנו מתפכחים על ג'באליה, אנחנו מקבלים שוב את ה'לא' מהחמאס על עסקה, הצבא רוצה לסגור מבצע צבאי בעוד שבוע בלבנון, זה עדיין לא מספיק. הדרך עוד ארוכה. חבית הנפץ שהייתה בדרום לבנון התפוצצה. ויש חביות נפץ שאנחנו עדיין יושבים עליהם, כמו יהודה ושומרון ועוד הרבה מקומות אחרים".
"התעוררות היא דבר שלא קורה ביום, זה תהליך. האם הרמטכ״ל והמטכ״ל שלנו בעוד 5 שנים יהיו יותר התקפיים או פחות התקפיים? ברור שהם יהיו יותר התקפיים, כיוון שהאיומים יביאו אותנו לשם, גם אלו שלא חשבו שצריך לחסל את סינוואר או את נסראללה בתחילת המלחמה, הבינו תוך כדי המלחמה, או אולי בלחץ הביפרים, שצריך לעשות את זה. בסופו של דבר האזור שלנו, כל מי שמביא ומתעמק באזור שלנו, יודע שהדבר שהוא יכול כרגע לעשות זה להבין את השפה של השכונה ולדבר בשפה של השכונה. גם מי שלא דיבר את השפה, מתחיל לדבר עכשיו את השפה".
עוד באתר:
האזינו לדברים המלאים הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן, ברדיו 'קול חי':
