תושבת פתח תקווה, שנפגעה בצווארה ובראשה עקב תאונת דרכים שארעה כשיצאה מהחניה במקום עבודתה – תובעת פיצויים במאות אלפי שקלים מחברת הביטוח שביטחה את רכבה בביטוח חובה.
את התביעה הגישה עורכת הדין שירן כהן, המייצגת את הנהגת. על פי התביעה, הנהגת נפגעה מרכב חולף אשר התנגש ברכבה בעת שיצאה מהחניה בהילוך אחורי במקום עבודתה. כתוצאה מהתאונה נחבטו ראשה וצווארה של הנהגת במושב ובדלת, והיא נפצעה, החלה לדמם, וכאב עז הציף את גופה.
אל המקום הוזעק אמבולנס אשר פינה אותה לבית החולים לניאדו, שם נבדקה ושוחררה לביתה, בליווי המלצה למעקב וטיפולי פיזיותרפיה.
לדברי עו"ד כהן, מאז התאונה, החלה התובעת לסבול מכאבי ראש קשים, צפצופים בלתי פוסקים באוזניה, כאבים ומגבלות בצוואר.
בצר לה, פנתה האישה לעורכת הדין שירן כהן אשר הסבירה לאישה כי אותם צפצופים שהיא שומעת באזניה מכונים בשפה הרפואית "טנטון", היכול להיגרם בין היתר מחבלת ראש, וכי טנטון זה עשוי לזכות את התובעת בנכות רפואית ובמענק כספי.
לפיכך הגישה עו"ד שירן כהן בשמה של האישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (המל"ל), להכיר בתאונה בתאונת עבודה. המל"ל קיבל את בקשתה והכיר הן בכאבי הראש והצוואר והן בטנטון כנובעים מתאונת העבודה.
לדברי עו"ד כהן, גם תאונת דרכים ממקום העבודה לבית, ומהבית למקום העבודה נחשבות כתאונות עבודה, ולהחלטת המל"ל להכיר בתאונה כתאונת עבודה קיימת משמעות מכרעת.
התובעת זומנה לוועדה רפואית מטעם המל"ל אשר קבעה נכויות זמניות וכן נכות קבועה בגין כאבי צוואר, כאבי ראש וטנטון. נכויות אלה זיכו את התובעת במאות אלפי שקלים.
לדברי עו"ד כהן, כתוצאה מהתאונה, סבלה התובעת מכאבי ראש רצופים וקשיים בריכוז, וכתוצאה מכך, תפוקת עבודתה נפגעה קשות. עקב כך פוטרה האישה מעבודתה, ורק כעבור מספר חודשים מצאה עבודה חלופית.
בתביעה נגד חברת הביטוח עותרת התובעת, באמצעות עו"ד שירן כהן, לשלם לה פיצוי כספי נוסף, מעבר לזה ששולם ע"י המל"ל, בהתאם לגובה הנכות שנקבעה בביטוח לאומי, וזאת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).
הפיצוי המבוקש הינו בגין המגבלות המשמעותיות מהן היא סובלת המשפיעות על כושר עבודתה והשתכרותה בעתיד, כמו גם בגין הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי
לדברי עו"ד כהן, החשיבות בהכרת התאונה כתאונת עבודה, הינה בכך שבכל מקרה שבו מצב בריאותה של התובעת יורע בעתיד, ויימצא כי הדבר קשור לפגיעות שמהן היא סובלת בגין התאונה, המל"ל עשוי להכיר בכך כהחמרה במצבה, ולהעלות בהתאם את שיעור נכותה, תוך תשלום פיצוי ראוי בהתאם.
