מגיד המשירים הנודע הרב מנחם שטיין התייחס לעונת החורף הבאה עלינו לטובה בתוכנית 'שיחת היום' ברדיו 'קול חי' ואמר: "יש תופעה אחת שהיא ללא כללים, והיא גשם. אי אפשר לצפות. יכולים החזאים בשירות המטאורולוגי להודיע שהשנה תהיה שנה שחונה. והשנה, כפי שראינו, לא מעט פעמים הייתה גשומה ביותר. לחילופין הם אומרים שתהיה גשומה, והפוך, משום שזה תלוי בנו".
"והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי אשר אנוכי מצווה אתכם היום, לאהבה את השם אלוקיכם ולעובדו, בכל לבבכם ובכל נפשכם, אז, ונתתי מתר ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירושך ויצהרך. אבל אם יפתה לבבכם, וסרתם, ועבדתם, כל אחד יפנה אל האלוהים האחרים שלו, זה כסף, זה קריירה, זה נהנתנות, זה שיפוץ הדירה, זה שידרוג המכונית, כל אחד עם העבודה הזרה שלו, לא עבודת השם המרכזית למענה הוא בא לעולם, אז התוצאה תהיה, ועצר את השמיים, ולא יהיה מטר. הדברים האלה תלויים, ואינם כלל נמצאים במערכת הטבע, הם תלויים ועומדים במעשי בני האדם. לכן מצאנו שנים של בצורת, ולחילופין שנים גשומות".
"מספרים על איזשהו קשר קבוע, שהיה בין מנהל חברת מקורות, שם ידוע, לבין הגבאי, בשטיבלאך של ישועות יעקב, בירושלים. שכשהיה עיכוב בירידת הגשמים, וזה התחיל לסכן פה את הכלכלה, הוא היה מיד מזעיק את השטיבלאך, ואת הצדיקים שם, במאה שערים, שיתחילו לעשות משמרות של תפילה, ולהתחנן לבורא על גשם".
עוד באתר:
הרב שטיין סיפר: "שמעתי עדות מעניינת מהגאון הגדול, רבי שלום משש, שהיה רבה ראשי הספרדי של ירושלים לצידו של הגאון רבי יצחק קוליץ זצ"ל והוא סיפר שבמרוקו, שהיא מדינה מאוד חמה, שטופת שמש, בנו שם איזה מקווה באזורו של הבאבא סאלי הקדוש היה, והבאבא סאלי לאחר זמן ארוך מבניית המקווה ומילוי הבור, בימי גשמים, בדק את כשרות המקווה, ומצא שהמקווה באמת כשר לפי כמעט כל הדעות לכתחילה שלכתחילה, אבל… לפי דעה אחת של רבנו בעל ה'בית יהודה', אחד מחשובי הפוסקים זה לא לכתחילה".
"הבאבא סאלי רצה שהטהרה והקדושה של כל נשמות הקודש שם, באזורים האלה, של מרקש, קזבלנקה, וכל האזורים במרוקו, תהיינה בשיא הטהרה והקדושה, שיכולות להכיל אלוקות ותורה, והורה לבנות את המקווה מחדש, שיהיה כשר גם לשיטת בעל ה'בית יהודה'. זה היה מאוד קשה, בפרט משום שהיה שם קיץ ארוך, שטוף שמש, ועד שהבור יתמלא במי גשמים, תתעכב הפעלת המקווה הזה בזמן רב. הבאבא סאלי התעקש, ואכן הם עשו כרצונו, בנו את המקווה במהירות רבה, אבל הם עומדים… בפני בור ריק ממי גשמים".
"ואז הוא מספר הרב שלום משש, פורס רבינו ישראל אבוחצירא, הבאבא סאלי הקדוש, זכותו תגן עלינו את זרועותיו כלפי שמיים, ואומר לבורא בדמעות, ידוע, ואני מעיד עליי שמיים וארץ, שלא לכבוד בית אבא עשיתי זאת, ולא לכבודי, אלא לכבודו של רבינו בעל ה'בית יהודה', כדי שמהמקווה הזה תהיה טהרה וקדושה לכתחילה, לפי כל השיטות, גם לדעת רבינו בעל הספר 'בית יהודה'. אנא, תראה שיש בורא לעולם, וידעו כל הגויים כי שמך השם, ותוריד פה גשם כדי ללכת ולמלא את הבור במי גשמים. לא פסק, קודם מדברים ואני אשמע, טרם יקראו ואני אענה, נתקדרו שמיים בעבים, ומיד ירדו גשמים. עזים, כך שכל החקלאים בסביבה שהיו לבושים בלבוש קייצי גמור, לא ידעו היכן לשים את עצמם כשהקור שלט שם עם הגשמים העזים, עד שמתמלא הבור, ואז פסק הגשם חזר להיות מזג אוויר קיצי לחלוטין. זה היה מול עיניו הקדושות של רבה של ירושלים הספרדי, רבי שלום משש. זצ"ל".
מכוח אותו סיפור מופלא, אומר הגר"מ שטיין: "הנושא של גשם תלוי בתפילה. אין לזה קשר לוגי, רציונלי, בין אם אדם עומד מול קיר בבית הכנסת ומבקש שירדו גשמים, אין קשר בין המילים שהוא אומר לבין הגשמים, אבל זה בגדר נס נסתר. תופעה של גשמים היא כמובן תופעה שקיימת במהלכי הטבע, אבל העיתוי של ההורדה שלהם, המיקום שהם ירדו בו, הם… מושפעים, וזה נקרא ניסים נסתרים, זה המודל לכוח התפילה, לבקש על רפואה, על פרנסה, על ילדים".
האזינו לדבריו המלאים של הרב מנחם שטיין ב'קול חי':
