בחודשים האחרונים, אירלנד הפכה לאחת המדינות הבולטות באירופה בביקורתה כלפי ישראל, והיא אף נחשבת לאחת המדינות האנטישמיות ביותר ביבשת. יחד עם מדינות כמו ספרד, בלגיה ונורבגיה, אירלנד נוקטת קו ביקורתי קולני כלפי ישראל. דוגמה לכך היא ההתבטאות "ילדה שאבדה" בנוגע לאמילי הנד, חטופה אירית-ישראלית ששוחררה, שהתבטאות זו עוררה סערה והזכירה לכולם את הרגישות סביב הנושא.
המאפיין הייחודי של אירלנד בהשוואה למדינות אחרות הוא שהתמיכה בפלסטינים היא נושא המאחד את כל המערכת הפוליטית באי. באופן יוצא דופן, כמעט כל המפלגות והגורמים הפוליטיים באירלנד מאוחדים בתמיכה בפלסטינים. כתוצאה מכך, לישראל ולקהילה היהודית באירלנד יש מעט מאוד תומכים, והם ניצבים בפני אתגרים משמעותיים במרחב הציבורי.
בקרוב צפויה אירלנד להכריז על יציאה לבחירות, ובמסגרת זו נעשים ניסיונות לקדם את "חוק החרם" מ-2018, שקורא להפסקת הסחר עם יהודים וישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון. חוק זה מקודם בעיקר על ידי תנועת ה-BDS וזוכה לתמיכה רחבה. גם ראש האופוזיציה, מארי לו מקדונלד, הודיעה שתשאיר מחלוקות פוליטיות בצד כדי לסייע בקידום החוק.
עוד באתר:
החוק, בנוסחו המקורי, קובע עונשים כבדים למי שיפר אותו – עד חמש שנות מאסר או קנס של עד 250 אלף אירו למי שיעז לסחור עם מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון. צעדים מחמירים אלו ממחישים את רמת ההתנגדות באירלנד כלפי ישראל והקהילה היהודית בשטחים.
עם זאת, החוק צפוי לעבור התאמות ועדכונים, מאחר שהוא עומד בסתירה למדיניות הסחר של האיחוד האירופי, שאירלנד חברה בו. נוסף על כך, ייתכנו שינויים נוספים בהתאם להתפתחויות הפוליטיות באירופה. כך או כך, מדובר בהקצנה נוספת בעמדתה האנטי-ישראלית של אירלנד, אשר בולטת במיוחד ביחס למדינות אחרות באירופה.
