הערב, ליל ז' בחשוון, מתחילים בארץ ישראל לומר "ותן טל ומטר לברכה" במקום "ותן ברכה" בתפילת העמידה, בקשה מיוחדת לגשמי ברכה הנדרשים לגידולי השדה. המועד נקבע על ידי חכמים בתקופת בית המקדש, וממשיך להתקיים עד ימינו.
מדוע דווקא ז' בחשוון? רבן גמליאל קבע את התאריך מתוך התחשבות בעולי הרגל שהגיעו לירושלים בחג הסוכות. לאחר החג, נדרשו לחלק מעולי הרגל – אלו שהתגוררו במקומות רחוקים – כשבועיים כדי לחזור לביתם. חכמינו זכרונם לברכה לא רצו שהגשמים יפריעו להם בדרכם חזרה, ולכן קבעו את תחילת בקשת הגשמים 15 יום לאחר סיום החג.
כיום, על אף שבעוונותינו אין לנו בית מקדש ואין עלייה לרגל, המנהג נשאר בעינו. זאת למרות שחלק מהראשונים, כמו רבינו חננאל, סברו שבזמן שאין מקדש יש לחזור לעיקר הדין ולבקש גשמים מיד לאחר החג.
עוד באתר:
לנוסח אשכנז וספרד – מוסיפים רק את המילים "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים, במקום המילים "ותן ברכה" שאומרים בקיץ. בנוסח עדות המזרח לעומת זאת, השינוי מהותי יותר, כשבמקום הקטע המקוצר "ברכנו" הנאמר בקיץ, אומרים 'ברך עלינו'.
בחוץ לארץ, ראוי לציין, המנהג שונה לחלוטין – שם מתחילים לבקש על הגשמים רק ב-60 יום אחרי תקופת תשרי, שחל בדרך כלל בתחילת דצמבר, בהתאם לצרכי האקלים המקומיים של בבל, משם נשתרש המנהג לכל תפוצות הגולה.
