המדינה רעשה וגעשה ביום שלישי האחרון מפיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, אפילו היו הפגנות, בחלוף יום או יומיים הוגשה עתירה לבית משפט על ידי כמה עמותות כמו עמותת משמר הדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון, עמותת אומץ, קבוצת אזרחים, אפילו בני משפחות החטופים ברשימה. עכשיו רק אחד היה חסר – יואב גלנט בעצמו, הוא עצמו לא עותר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו על שפיטר אותו.
כעת ישנן בפנינו שתי שאלות. האם, יש זכות עמידה לכל אדם, לעתור, אם צריכים איזשהו תנאי סף, האם אפשר בכלל לעתור כנגד פעולה שעשתה המדינה – במקרה דנן, ראש הממשלה, כלפי, אותו נפגע במרכאות שהוא לא חלק מהעותרים, ויתכן הוא לא יגיד להם סליחה, מדוע אתם מגישים בשמי עתירות? אולי אני בכלל לא מעוניין להמשיך להיות שר הביטחון?
על כך שוחח עורך הדין יוסי ויצמן, המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין עם עורך דין אילן בומבך, האם, אפשר להגיש עתירה כנגד, עותר שלא קיים?
עוד באתר:
בומבך השיב: "להגיש, תמיד אפשר. השאלה, אם עתירה כזאת ראויה להישמע, לפי המבחנים שהציב וקבע בית המשפט העליון. אנחנו יודעים שבמשך עשרות שנים, המבחנים התעצבו על ידי בית המשפט העליון עצמו וגם התרככו, גם אפשרו למעשה, לעותר, שהוא עותר ציבורי, לבוא ולקבל למשל זכות עמידה, במקרים שבעבר היו דוחים את זה על הסף, אבל אצלנו זה הרבה יותר מאשר זכות עמידה. אצלנו, זה לא לצרף את העותר הנכון, כי מי שצריך להגיש את העתירה, זה כמו שאמרת בצדק, מי שנפגע ממנה הכי הרבה מכולם".
"מתי אתה יכול להגיש עתירה כזאת, כאשר אין אפשרות למצוא מישהו שנפגע יותר מכולם, אבל כאשר המקרה שלנו, זה אדון גלנט, הזכויות שלו, כמו שאמרת בצדק, יכול להיות שהוא בכלל לא רוצה את זה. איך יכול להיות שהוא לא צד לעתירה הזאת, עכשיו אנחנו יודעים, במקרים קודמים, בית המשפט העליון היה זורק ודוחה על הסף, אפילו בלי לקבל תגובה, עתירה שהוגשה על ידי מישהו, כשיש מישהו נכון ממנו. איך בית המשפט העליון קובע את הדוחה? הוא היה אומר, הוא מתעבר על ריב לא לו. זאת אומרת שמי שבאמת נפגע, הוא זה שאמור לעתור".
האזינו לדיון המרתק בין שני עורכי הדין בתוכנית 'שטח משפטי' בהגשת עו"ד יוסי ויצמן ברדיו 'קול חי':
