הסיבה המרכזית לביקורם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ בעזה, שהושמטה מהסרטון שפורסם לציבור, הייתה לבחון אפשרויות חדשות להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. המטרה העיקרית הייתה להבטיח חלוקת הסיוע לתושבי צפון הרצועה בצורה יעילה ושקופה, כך פרסם סולימן מסוודה ב"כאן 11".
כיום, הסיוע ההומניטרי שמוזרם לעזה נגנב ברובו על ידי חמאס ואינו מגיע לתושבים. מצב זה יוצר לחץ בינלאומי, כאשר מדינות העולם מטילות את האחריות על ישראל ועל צה"ל ודורשות פתרון מיידי. בנוסף, ישראל עדיין לא עומדת במכסת הסיוע ההומניטרי שהתחייבה אליה מול ארצות הברית.
במסגרת הפתרונות האפשריים, נבחנת כעת הקמת אזור מאובטח בצפון הרצועה שיתופעל על ידי איחוד האמירויות. תפקיד האמירויות יהיה לנהל את חלוקת הסיוע לתושבים. לפי ההצעה, חברה פרטית אמריקנית תופקד על אבטחת המתחם ועל העברת הסיוע באופן מבוקר.
עוד באתר:
רעיון הקמת האזור המאובטח עלה בעבר אך עד כה לא יושם. כעת, לנוכח המצב ההומניטרי והלחצים הבינלאומיים, הרעיון זוכה לעדיפות גבוהה וייתכן שיוביל לשינוי משמעותי בחלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועה.
בתוך כך, פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" ובאתר Ynet כי החלה פעילות אקטיבית מול חברות חיצוניות שיטפלו בסיוע ההומניטרי בעזה תחת פיקוח ישראלי, במימוש תוכניות שהיו עד כה על הנייר. במקביל, צה"ל מעמיק את תפיסת השטח ברצועה, מרחיב צירים ומקים "מאחזים צבאיים" כחלק מהיערכות להחלת שלטון צבאי בפועל. דיונים בנושא מתקיימים בין שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ, בכירי מערכת הביטחון ושרים נוספים, במטרה לקדם מדיניות זו.
גורמים בפיקוד הדרום דוחפים להחלת שלטון צבאי בעזה ומנהלים שיח מול הדרג המדיני בנושא. המעבר למדיניות זו נובע מהסרת שני מכשולים מרכזיים: החלפת שר הביטחון יואב גלנט, שנחשב מתנגד לגישה זו, וכניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא בארה"ב. גורמים ציינו כי גלנט התנגד להצעות סמוטריץ' בנוגע ליו"ש ולעזה, בניגוד לעמדות גורמים אחרים בקואליציה.
למרות ניצחונו של טראמפ, הוחלט לא להמתין לכניסתו לבית הלבן ולהתחיל בפעולות בשטח כבר כעת. בכיר בהתיישבות מסביר: "הדבר המרכזי הוא לשמור בכל מחיר על שלמות הקואליציה". ההיערכות הנוכחית נועדה לבסס מדיניות שתתאים לשיתוף פעולה עתידי עם ממשל טראמפ.
