הפלייליסט לשבת: מקור השם "מנחה", ומי חוגג יומולדת

תוך כדי שאתם גוללים וקוראים, התחילו לשמוע ברקע • האזנה נעימה!

פרשת חיי שרה: בפלייליסט השבועי שלי יהיו כמה שירים מעניינים חוץ מהשירים שהם מתוך פסוקי הפרשה. לדוגמה איזה קשר יש לברכת 'שהחיינו' עם פרשת השבוע. למה נקראת התפילה תפילת "מנחה". באידיש יש משפט "כאפ נישט קיין הייסע לאקשן" (אל תחטוף אטריות חמות) אנחנו נגיע לזה בהמשך לפני כן יש כמה דברים העומדים על הפרק שלי…

מי שעוקב אחרי הפלייליסט כל שבוע או שמכיר אותי אישית יודע היטב שלדעתי המעבד המוזיקלי הכי טובה שיש בעולם וכמוהו לא יהיה, הוא משה לאופר הי"ו. אבל מה הקשר לפלייליסט של השבוע? כי בשבוע שעבר אחרי שהפלייליסט כבר עלה לאתר 'אמס', נודע לי שבערב שבת חל יום הולדתו של המלחין הכי אהוב עלי משה לאופר הי"ו. וכאן אני רוצה לברך אותו שהקב"ה יתן לו עוד הרבה שנים טובות בריאות, מלאות ברכה, הצלחה ושמחה ותמשיך לשמח את כל עם ישראל ויהי רצון שנזכה עוד השנה לקבל את משיח צדקינו עם השיר "ברוך הבא מלך המשיח" שהלחין רבי גרשון פרנקל עם הפתיח הנפלא שהלחנת. ותזכה לנצח על התזמורת בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן!

לכל העדכונים השוטפים הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של 'אמס'

למען האמת אני תכננתי להתחיל את הפלייליסט עם שיר אחר אבל תוך כדי שאני כותב את הטקסט, החלטתי שאם כבר דיברתי על הפתיח של השיר 'ברוך הבא מלך המשיח', אז למה לא להתחיל את הפלייליסט עם השיר הזה כי משיח יכול לבוא כל רגע וצריכים להיות מוכנים לרגע הגדול והנכסף.

ביום ראשון פגשתי זמר שבמקרה גם שדרן מיוחד שמשדר כל יום שישי בין 9 ל-10 בבוקר כאן ב'קול חי מיוזיק' וקוראים לו נפתלי קמפה הי"ו. וביחד עם אלי קליין הלחין שיר על המילים שכתב החזון איש (אמונה ובטחון) שהיומא דהילולא חל בשבת שעברה והשיר נקרא "כמלאך".

בפרשיות האחרונות למדנו הרבה על ברית המילה של אברהם ויצחק, ומי שלומד את עמוד היומי בגמרא זכה לסיים את 'פרק רבי אליעזר דמילה' בשבת האחרונה. ולכבוד זה שמתי כמה שירים מתוך התפילות לברית מילה. אני גם רוצה להקדיש את השירים הללו לשכן שלי א.ג. שזכה להכניס את בנו בבריתו של אאע"ה ביום שלישי.

לכל העדכונים השוטפים הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של 'אמס'

והנה רשימת השירים שנשמע כעת: 'קיים את הילד הזה' – שלומי גרטנר, 'לחיים וליראת שמים' – ר' שרגא אליהו (שרגי) גשטטנר ע"ה שזכיתי להכיר בגלל שהתפללנו באותו בית כנסת, ובדרך אגב היכל התורה שבו אני לומד את העמוד היומי כל ערב נקרא על שמו 'היכל אליהו'. והשיר השלישי הוא 'ותמהר' – יוני שלמה.

לא שאנחנו לא ידענו או שאנחנו צריכים הוכחה לכך אבל בפרשת השבוע כתוב בפירוש שהעיר חברון היא שלנו לעד ולנצח נצחים (באידיש יש משפט "אלע שונאים קענען גיין קראכן" – כל השונאים יכולים לטפס) כפי ששר לנו דדי גראוכר – "חברון עיר האבות שלנו לדורי דורות". וגם מרדכי בן דוד שר "חברון מאז ולתמיד כאשר נשבע לאבותינו אברהם יצחק ויעקב". שילבתי כאן את הביצוע שלו מתוך מופע 'אוהל' המיתולוגי.

לפני שאני ממשיך לשיר הבא על חברון, אני רוצה לעצור שניה. כולנו מכירים את ספר התהילים. יש שקוראים פרקי תהילים מחולק לפי היום או לפי היום בחודש ויש שאומרים כל יום 5 פרקים בתהילים כל יום אחרי תפילת שחרית. בכל אופן ניתן לומר תהילים בכל עת, באמצע היום והלילה, אפילו פרק אחד בלבד, עוזר. יש אדם אחד מיוחד שזכיתי להכיר וגם זכיתי לפגוש אותו ביום ראשון וכולכם יכולים לפגוש אותו כל יום ראשון בערב בין 9 ל-11 בתוכנית מיוחדת ב'קול חי מיוזיק' ובמשך התוכנית שלו בין ה"שירים" (אני מתכוון לשירים ולא לרעשים שאנשים מכנים בתור "שיר") הוא מזכיר כמה וכמה פעמים לומר את ספר תהילים ואני בטוח שבזכותו הרבה אנשים (לא רק שלושת המאזינים שלו) אומרים תהילים בכל יום, אם זה כל הספר תהילים או פרק אחד יותר ממה שהוא רגיל ולאיש הזה קוראים יובל סטופל. והוא הלחין שיר נפלא על חברון ומי שמבצע אותו הוא הזמר יצחק ריס.

לכל העדכונים השוטפים הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של 'אמס'

עכשיו לשירים שקשורים לווארטים מפרשת השבוע ועל כך אני חייב לתת קרדיט ענק לשדרן האהוב מני גירא שוורץ הי"ו, שמגיעה לו ברכת מזל טוב, לרגל שמחת הבר מצוה של בנו יחידו, היניק וחכים דוד צבי ני"ו. ואני רוצה להקדיש לו שיר מיוחד מאוד שהלחין יוסי גרין על המילים של הזוהר שמדברות על מעלת בר המצוה של התנא האלוקי רבי אלעזר בן התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע.

בפסוק הראשון בפרשת השבוע – "שני חיי שרה", אומר רש"י "כולן שוין לטובה". הרבה שואלים הרי שרה אמנו עברה צרות רבות, איך אפשר לומר שכולן שוין לטובה? התשובה היא ששרה אמנו ע"ה קיבלה את כל הצרות שעברה לטובה ובשמחה, וזהו גם מסר לכולנו, להיות כמו נחום איש גם זו, שתמיד אמר "גם זו לטובה" כפי ששר לנו ליפא שמעלצר וגם חשוב לזכור ש"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד", כפי ששר לנו יוסי רוז בשיר שאינו מוכר כ"כ, אולם זו בהחלט יצירה יפייפיה שיוסי גרין נותן בקולותיו.

בפרשתינו ישנו את כל המשא ומתן של אברהם אבינו ע"ה עם עפרון החיתי על רכישת הקרקע שלימים הפכה למערת המכפלה. בפסוקים הראשונים עוד לפני שהוא מבקש את הכסף, עפרון מופיע עם ו', אבל אחר שהוא מתחיל לדבר על הכסף ומזכיר את ה-400 שקל כסף כתוב "וישקול אברהם לעפרן את הכסף" – כאן בלי ו'. הרבה פירושים יש בעניין ואביא שניים מהם, הגאון הרב ישראל מאיר דרוק מביא בספרו על פי הגמרא בכתובות, פירוש ראשון – הגמרא בכתובות אומרת, "כל המשיא ביתו לתלמיד חכם או מהנה תלמיד חכם בממונו כאילו הוא מדבק בשכינה", אומר הרב דרוק, על פי הפסוק "ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום" – מה שנחסר מעפרון, מכיוון שהוא יכל פה להנות תלמיד חכם לתת לאברהם את הקרקע כפי שהוא הצהיר בהתחלה וכך היה זוכה להידבק בשכינה אבל מכיוון שלא נתן לאברהם להנות נחסר ממנו הו' – וא"ו החיבור הזה של "ואתם הדבקים".

פירוש נוסף על פי האמרה הידועה של חז"ל "אדם יש לו מנה, רוצה מאתיים", כל זמן שעפרון הסכים לתת אז הוא הרגיש שיש לו, אבל ברגע שהוא התחיל לנהל משא ומתן כשהוא ביקש כבר 400 שקלים אז הוא הרגיש שחסר לו וזה מה שבאה ללמד אותנו התורה באות ו' החסרה של עפרון. הנה דוד גבאי עם השיר 'מנה מנה' (ואני הקטן מוסיף שהמילה מנה – נשמה, כמו המילה לכסף באנגלית וזה Money)

לכל העדכונים השוטפים הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של 'אמס'

"ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם בכל". סנגורן של ישראל ה'קדושת לוי' זי"ע מפרש שצדיק אמיתי כשהוא מתפלל, מתפלל על הכלל כולו לא רק על צרכיו האישיים ואף עם תפילתו מתקבלת והוא זוכה לברכה הוא עדיין לא מסתפק בכך והוא גם לא מתברך בכך שהוא עצמו קיבל אלא הוא רוצה שיקח גם לכל הכלל כולו או כל מי שבסביבתו. אומר ה'קדושת לוי' שזהו צדיק אמיתי וזה מה שהיה אברהם אבינו, רק לאחר שכולם יתברכו יחד עמו, אומר לנו הפסוק שאנחנו אומרים בברכת המזון "כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל" והגמרא מסבירה כי כל אחד מהאבות יש לו את המילה שלו והמילה "בכל" היא של אברהם אבינו. נשמע את שמילי אונגר עם השיר 'ונאמר אמן' (כאשר שנתברכו).

עדו בפרשתינו, אליעזר עבד אברהם נשלח לחפש כלה ואז הוא מזכיר פעמיים את המילה "חסד". "ועשה חסד עם אדוני אברהם" וכן "כי עשית חסד עם אדוני עבור אברהם". 'רבינו בחיי' מסביר שאליעזר ידע את סודו של אברהם אבינו והסוד שבמידה שאדם מודד מודדים לו כפי שאדם נוהג כך נוהגים עמו, לכן נהג אליעזר בחסד וציפה גם כן לקבל את החסד הזה ולא רק זה, גם הוא ידע מה מחפש אברהם אבינו, מה היא המידה שהוא מחפש בכלה – שזו מידת החסד.

ה'כלי יקר' אומר שזה שהזכיר אליעזר דווקא את הגמלים, (גם גמליך אשקה) גם המילה גמילות חסדים היא דומה למילה "גמליך". היה כאן רמז שזהו מבחן של גמילות החסדים, לכן הוא הזכיר דווקא את הגמלים. מידת החסד זו המידה שבה גילה אברהם אבינו את הקדוש ברוך הוא. זו המידה שגם מוזכרת סביב שמו של אברהם אבינו כל פעם שמזכירים את שמו בתפילות. המידה הראשונה זו מידת החסד.

"ברוך השם אלוקי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו מאיתי". 'הרוקח' אומר שמכאן אנחנו למדים על מטבע ברכות, איך אדם צריך לברך ולומר ברוך השם, ללמוד מאליעזר עבד אברהם. וגם מלבן הארמי יש מה ללמוד, כמו שכתוב בפרשתינו – "ויען לבן מהשם יצא הדבר". לאחרונה יצא שיר של שמחה פרידמן עם כל השאלות שאנשים שואלים אחד את השני ושימו לב שכל אחד משלב את המילים "ברוך השם" או "בעזרת השם" וכו'. יש עוד שיר שנקרא 'ברוך השם' שמבצע חיים שלמה מאיעס.

פסוק נב: ויהי כאשר שמע וגו' וישתחו ארצה להשם. אומר רש"י שמודים על בשורה טובה וכך גם נפסק להלכה כשמקבלים בשורה טובה צריך לומר 'שהחיינו'.

אחרי שרבקה אמרה לאחיה ואמה שהיא הולכת עם אליעזר "אפילו שאתם לא רוצים", אז לא היתה להם ברירה ובירכו אותה – "את היי לאלפי רבבה" כפי ששר לנו ברוך לוין ביחד עם איתן כץ.

פסוק סג: "ויצא יצחק לשוח בשדה", אין שיחה אל התפילה שנאמר תפילה לעני כי יעטוף. אח של המהר"ל אומר בספר החיים, מדוע התפילה הזו נקראת 'מנחה' כיוון שיצחק הרי היה קורבן בעקדת יצחק וכידוע אם קורבן מגישים גם מנחה אבל בעקידת יצחק לא הייתה מנחה ועל כן יצחק קרא לתפילה זו – מנחה. גם צריך להזכיר מה שכתוב בטור שצריך להיזהר במיוחד בתפילת מנחה – בגלל שהקדוש ברוך הוא אוהב במיוחד את התפילה הזו כי אדם זונח ועוזב את הכל ורץ להתפלל, מה שאין כן בבוקר או בערב, תפילת שחרית ותפילת ערבית.

הבעל התניא מוסיף ואומר שמכיוון שכך שאדם עוזב הכל ורץ להתפלל מנחה בכך נחשב הדבר כאילו הקריב מנחה לפני הקדוש ברוך הוא. אני מניח שכולם כבר יודעים שאני אשים את השיר "מנחה" בביצוע של שלומי גרטנר, אבל אני תמיד אוהב לשנות קצת, אז נשמע את המלחין עצמו – מענדל ראטה מבצע את השיר.

שיר לכבוד שבת: כפי שכתבתי לעיל שביום שישי שעבר חל יום הולדתו של משה לאופר, נסיים השבוע עם "שמחם" בביצוע של מרדכי בן דוד מתוך מופע האסק מס' 5.

א גוט שבת!