"מיד אחרי החגים נכנסנו לחשוון, וחשוון הוא חודש שבעצם הוא סוג של נפילה, הרי חשוון האות שלו זה האות נון, ונון מרמזת על נפילה, ואז מגיע חודש כסלו שהאות שלו היא ס', ואז סומך השם לכל הנופלים. יהודי בעצם כל השאיפה הפנימית שלו באמת, זה להידבק בקדוש ברוך הוא, לסמוך על הקדוש ברוך הוא, זאת העבודה שלנו כאן בעולם, לסמוך על השם, אז כשיהודי באמת לוקח את כל הנפילות שלו, את כל המשברים שלו, ויודע לסמוך על הקדוש ברוך הוא, ברוך הוא אז כשהנון נשענת על הסמך – זה אותיות נס".
"אנחנו לקראת חודש שיהיה בעזרת השם מלא בניסים, אבל עכשיו בכמה מילים איך אנחנו מושכות ניסים מלמעלה פותחת הפרשה שלנו 'ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו', בעצם יצחק ורבקה הם עקרים, אין להם ילדים 20 שנה, ויצחק מתפלל – 'ויעתר'".
"אומר רבינו בחיי, למה 'ויעתר יצחק'? למה לא ויתפלל יצחק? למה דווקא ויעתר? והוא אומר מאוד יפה שכמו העתר – שזה כלי שמהפך את התבואה ממקום למקום, כך תפילתו של הצדיק מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממקום למקום, ממידת דין למידת רחמים, זאת אומרת שכשיהודי מתפלל, בתפילה מעומק העומקים של הלב שלכם אפשר להפך דעתו של מקום, גם אם נגזרה גזרה ואין סיכוי – הכל יכול להתהפך".
עוד באתר:
