"היה שיר שגדלנו עליו", מספרת ל'קול חי' הניה שוחט, "של אהרון רזאל, שנקרא חגיגה, היינו שומעים את השיר הזה הרבה ברדיו קול חי בתור ילדים, אף פעם לא הקשבתי למילים. לפני שבועיים, בני היקר סיפר לי את הסיפור, ורק כשהוא סיים לספר את הסיפור, הסתכלתי עליו ואמרתי, אה, זה השיר של אהרון רזאל!"
"אני אספר למי שלא מכירה, כי זה סיפור חשוב, שתדעו לכם מה הפעולות שלנו עושות בעולם. מעשה בחסיד אחד, שכל החיים שלו למד רק מסכת אחת. הוא היה גר בבדידות, ולמד רק מסכת אחת, מסכת חגיגה. והגיע לסוף ימיו, ונפטר, ומכיוון שהוא היה איש מאוד בודד, אף אחד לא בא לקבור אותו, אף אחד לא ידע בכלל שהוא חי ולא ידע שהוא מת".
"ואז יצאה אל הכפר, אל העיירה, אישה, זועקת ובוכה, ואומרת, אל תשאלו, בעלי, היה איש צדיק וחסיד, והוא נפטר, ואף אחד לא קובר אותו, אף אחד לא מכבד אותו, חייבים לקבור אותו! אף אחד לא יודע מי זו האישה הזאת, מי זה האיש הזה, מאיפה הם יצאו, מה עניינו, אבל בסדר, היהודי נפטר, בואו נקבור אותו".
עוד באתר:
"עשו לו לוויה, כל אנשי העיירה יצאו וכיבדו אותו מאוד, ועשו לוויה מאוד מאוד מכובדת, ובסוף ההלוויה הם שאלו את האישה, שגרמה לכולם לצאת ללוויה של איש שהם לא הכירו, איך קוראים לך? ואז היא אומרת להם, 'חגיגה' שמי, ובסוף הלוויה האישה נעלמת, ואז האנשים מבינים שזו הייתה מסכת חגיגה, שהתגלתה כאדם".
"זה סיפור נורא מרגש מכמה היבטים. קודם כל, הרבה פעמים אנחנו בחיים עושים דברים ומרגישים שאף אחד לא רואה ולא יודע, והאיש הזה שכל החיים לומד מסכת אחת, עושה פעולה כביכול קטנה, איזו פעולה ענקית הוא עשה בעולם? אבל הוא לומד תורה ומתאמץ על משהו, אז לא רק שהוא בורא לעצמו שכר ועולם הבא, ומגדל את עצמו רוחנית, המסכת באה ואמרה, הוא למד, הוא כיבד אותי כל חייו, אני אתבע את עלבונו".
האזינו לקטע המלא, מתוך התוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן:
