המיליארדר חשף: "אוהב את המסמכים מקומטים והפגישות מבולגנות"

ג'ף בזוס, מייסד אמזון ועד לא מזמן האיש העשיר בעולם, חושף גישה ייחודית לניהול. לדבריו, הוא אינו חסיד של סדר וקפדנות כדרך פעולה. "אני אוהב את המסמכים שלי מקומטים ואת הפגישות שלי מבולגנות", אמר בוועידת DealBook של ה-"ניו יורק טיימס".

בזוס ידוע במזכרי הפגישות בני ששת העמודים שהוא מפיץ לפני תחילת הדיונים. לדבריו, בפתיחת כל פגישה הוא מחלק למשתתפים טקסט ארוך ומאפשר להם 30 דקות לקרוא אותו. "אני אוהב שהמזכרים הם כמו מלאכים שמביטים מלמעלה. זה כל כך ברור ויפה, ואז הפגישה יכולה להיות מבולגנת", הוא משתף. לאחר הקריאה, המשתתפים מתאספים מחדש, מקיימים דיון מעמיק ומנסים להגיע להבנות משותפות.

שיטת העבודה הזו, טוען בזוס, נועדה למנוע גישות מוכנות מראש מצד המנהלים ולעודד "דיון מבולגן" שבו רף הסקרנות גבוה והשיחה מתפתחת באופן טבעי מנושא לנושא. בזוס מודה כי הגישה הזו מאריכה את משך הפגישות, אך לדבריו, היא מביאה לתוצרים יצירתיים ולשיתופי פעולה משמעותיים.

עוד באתר:

צפו

עימות סוער בוועדה: "אל תדבר אליו ככה, בריון"

אבי יעקב

צפו

בן גביר בעימות בכפר הבדואי: "אנחנו בעלי הבית"

שמעון כץ

הופעת live באולפן

תיעוד נדיר: הרבי התלהב מהשיר החדש של קובי

מנחם טוקר

צפו

הבדואים משתוללים: שוטר נדרס; עבריין נפצע

אבי יעקב

עוד הוסיף בזוס: "הפגישה היחידה שאני מגיע אליה בזמן היא הפגישה הראשונה שלי, כי אני לא מסיים פגישה לפני שבאמת סיימנו". בכך הוא מדגיש את חשיבות הדיון המעמיק, גם אם הדבר דורש גמישות בזמנים.

גישה מרעננת נוספת שמאמץ בזוס היא הפחתת החשיבה הקבוצתית והשפעתם של בכירים על משתתפים אחרים. "המנהג שלי הוא שהמשתתף הזוטר ביותר תמיד מדבר ראשון, ואחריו האחרים לפי ותק עולה", הוא מסביר.

בזוס מכיר בכך שגם הוא עצמו עלול להיות מושפע מדעות של אחרים: "אני יודע שקל מאוד להשפיע עליי. אני משנה את דעתי הרבה, אבל בחלק קטן מהפעמים שום כוח בעולם לא יכול לשנות את דעתי כי אני כל כך בטוח במשהו".

הוא מדגיש כי אינו מסכים שעובדים יציגו לו רעיונות או קונספטים מוגמרים. "אני מעדיף להיות חלק מהאקשן," הוא מציין, מה שמעיד על רצונו להיות מעורב ישירות בתהליכי החשיבה והפיתוח.

עם זאת, בזוס מדגיש שלא כל הפגישות צריכות להיות מבולגנות. הוא מציין כי סקירות העסקים השבועיות, וכן דיונים בנוגע למכירות של מוצרים, חייבים להיות מובנים וקוהרנטיים. בכך, הוא מראה שגמישות וחדשנות אינם מחליפים את הצורך במבנה ברור כשמדובר בנושאים מסוימים.